sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

תאולוגיים ופילוסופיים כלליים , שאינם " פוליטיים " במשמעות הפשוטה של המונח . בטקסטים אלה עולות השאלות ה " פוליטיות " בהקשרים השונים של נושאי הדיון , ואלה שאלות פוליטיות מן הסוג שאין הקורא בן זמננו מורגל בהן , או כאלו שאינו רגיל להגדירן שאלות " פוליטיות " , כמו המשמעות וההשלכות הפוליטיות של ההתגלות האלוהית , חוק אלוהי לעומת חוק אנושי , המשמעות הפוליטית של הנבואה , המשיחיות כתופעה פוליטית וכיוצא באלה . הגדרתו של הרמב " ם לפוליטיקה , שהבאנו בראש הדברים ונדון בה בהמשך , ודאי אינה מה שהקורא המודרני היה מצפה למצוא . מה לפוליטיקה ולהשגת " ההצלחה האמתית " במשמעות של ידיעה מושכלת של האלוהות ? המשכיל החילוני בימינו נוטה להפרדה חדה בין תפיסת עולם המבוססת על אמונה בהתגלות לבין תפיסת עולם המבוססת על שיקול הדעת של השכל האנושי , ויש שהוא נוטה לדעה הקדומה ולפיה מי שמקבל את סמכות ההתגלות ישלול בהכרח את הרציונליות , ולכן לכאורה אין ללומד החילוני , האמון על הרציונליות , עניין בו . אין הוא מורגל בתפיסת עולם המנסה לשלב בין השתיים , כפי שאכן ניסו לעשות מלומדים רבים בימי הביניים . דעה קדומה זו יוצרת פעמים רבות מערכת של מחסומים נפשיים , ועל הלומד לפרוץ אותם כדי שיוכל להתמודד עניינית עם המקורות הימי – ביניימיים . מה גם שמלומדים אלה לא עסקו בדרך כלל בשאלות של אקטואליה , וודאי שלא במה שאנו מכנים היום " מדעי המדינה " , אלא בשאלות פוליטיות תאורטיות ומופשטות - לא במדינה העכשווית אלא בדמות המדינה האידאלית שהתקיימה לכאורה בעבר האוטופי הרחוק , והיא האמורה להתחדש בעתיד משיחי כלשהו . צליחת מכשולי הזמן והמקום , הלשון והמנטליות התרבותית עשויה לפתוח לפני הלומד עולם מרתק של תפיסות עולם , של אמונות ודעות , שמעבר לעניין האינטלקטואלי הטהור בהן , יש להן השלכות חשובות על התפתחות המחשבה היהודית בעת החדשה ; שהרי המלומדים היהודים הגדולים של העת החדשה , החל בשפינוזה ומנדלסון וכלה בהוגים הציונים , ראו עצמם חייבים להתמודד עם תפיסת עולמם הפוליטית של המלומדים היהודים מימי הביניים , והם הגיבו עליה במערכת מורכבת של רציפות ותמורה , של המשכיות ומהפכה . גם היום עדיין אנו מתמודדים עם בעיות שעמדו במרכז עולמם של המלומדים בימי הביניים , כמו היחס בין חוק אלוהי לחוק אנושי , בין התורה לבין המדינה , סמכותה של " דעת תורה " לעומת סמכותו של השלטון הארצי , יהדות ודמוקרטיה - שילוב אפשרי או מהויות נבדלות ואף סותרות . בעיות אלה ודומות להן עדיין מסעירות את הציבור במדינת ישראל , מפילות ממשלות ומפרקות מפלגות . העיון בבעיות הפוליטיות שהעסיקו את המלומדים היהודים בימי הביניים עשוי להקנות ללומד עומק היסטורי ואינטלקטואלי ומבט מקיף על התפתחות העיסוק בשאלות אלה עד עצם היום הזה , ואולי אף יוכל לסייע לנו בהתמודדות עם בעיות אלו . *** שלושה חלקים בספר זה . החלק הראשון עוסק כאמור בשאלת קיומה של מחשבה מדינית יהודית ובהגדרתה ; בחלק השני מוצגים השורשים והמקורות של המחשבות המדיניות ; והחלק השלישי , שהוא הגוף העיקרי של הספר עוסק בהגות המדיניות היהודית בימי הביניים .

האוניברסיטה הפתוחה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help