|
|
Page:9
פתח דבר ואולם הנהגת המדינה הנה היא חכמה תקנה בעליה ידיעת ההצלחה האמתית , ותראה להם ההתפשטות בהגעתה , וידיעת הרעה האמתית , ותראה להם ההתפשטות בשמירה ממנה ; והשתמש במדותיהם בעזיבת ההצלחה המדומה עד שלא יתאוו אותה ולא יחיו בה , ותבאר להם הרעה המדומה עד שלא יכאבו בה ולא עזבו אותה . וכן תניח דרכי יושר יסודרו בם סדור נאה קבוציהם ( הרמב " ם , מלות ההגיון יד ) . ספר זה עוסק באחד מתחומי העיון החשובים של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים , שהעיסוק המחקרי בו התפתח והתגבש בשני הדורות האחרונים . כפי שתמצאו להלן , עדיין יש ויכוח בין החוקרים בשאלה : האם יש מחשבה מדינית יהודית בפני עצמה , ואם כן , כיצד מן הראוי להגדיר אותה ? לפיכך , חלקו הראשון של ספר זה יעסוק בשאלות האלה . העיסוק בנושאים אלה כרוך בקשיים ראשוניים לא מבוטלים שעל הלומד לצלוח אותם . נוסף על הדעות הקדומות שעדיין קיימות בדבר ימי הביניים ה " חשוכים " כביכול , הרי הבעיות שעסקו בהן המלומדים של התקופה ההיא , הסוגות הטקסטואליות שכתבו בהן , עולם המושגים והמינוח העברי שלהם - כל אלה נראים כה שונים , כה מרוחקים מעולמו התרבותי של הלומד בראשית המאה העשרים ואחת , שהדבר יכול להוביל למסקנה של חוסר נגישות או חוסר רלוונטיות מוחלט , מעבר לעניין האקדמי הצר . באופן פרדוקסלי , אפלטון ואריסטו , הפילוסופים היווניים הפגאנים , אנשי המאה הרביעית לפסה " נ , שחיו כאלף וחמש מאות שנה לפני המלומדים היהודים של התקופה הנידונה , וכתבו את חיבוריהם ביוונית קלאסית , נראים לכאורה נגישים ללומד בן ימינו יותר מחיבוריהם של מלומדים יהודים שכתבו עברית בימי הביניים . למרות הריחוק הגדול יותר , הן בזמן , הן בלשון והן בדת ובתרבות , עדיין נראים אפלטון ואריסטו קרובים לקורא העברי בן זמננו יותר מהרמב " ם ומיצחק אברבנאל - מדוע ? בעיסוקנו במחשבה המדינית אנו מצפים בדרך כלל לטקסטים שלמים הממוקדים בנושא ועוסקים בשאלות שהקורא שהתחנך בעולמה של תרבות המערב מצפה למצוא בהם , שאלות של צדק וחוק , זכויות אדם , מבנה המשטר וכיוצא באלה . והנה , עלינו להתמודד עם טקסטים הלכתיים ,
|
|