|
|
Page:4
. 1 על דרכיהן של פרשנויות קודמות תפיסת המזמורים כתפילות בעלות משמעויות אלגוריות היא פרי תהליך פרשני ממושך ומסועף , אבל לצורך המבוא אתמצת את העקרונות הבסיסיים של התפיסה באמצעות דוגמה מחיבורו של א ' סימון . הצגתן המפורטת של ארבע גישות לספר תהלים מאפשרת למצוא דווקא את המכנה המשותף לגישות שונות אלו , כפי שהוא נראה בעיניי . בין שיתפרשו המזמורים בדרכו של אבן ג ' קטילה כתפילות ושירות לא נבואיות , ובין שיתפרשו על פי הראב " ע כשירת קודש נבואית , אף על פי שמגמתו המעשית והאקטואליסטית של רס " ג היא הפולמוס כנגד תפיסתם של הקראים , בכולם חוזרת ועולה המשמעות האלגוריסטית , בהיבטים שונים : כך עולה מראייתו של רס " ג את ספר תהלים כספר הדרכה על זמני , כ ' תורה שנייה ' , ומכאן גם התנגדותו ל ' גיוסם ' של המזמורים לצרכים חולפים של מאבק פנימי . סימון אף מציין כי בראיית ספרות המזמורים כנבואית , והמחברים כנביאי נחמה , מוצגת על ידי הקראים מעלתה של התפילה המקראית כגבוהה מזו של התפילה הרבנית . דוגמה לאופן הידרשותו של ג ' קטילה לכתוב , כאילו מדובר במשל , היא פירושו לכותרת של מזמור ל : " מזמור שיר חנכת הבית לדוד " . במזמור זה יש קושי כפול : האחד הוא ההידרשות האנכרוניסטית לחנוכת בית המקדש , והשני הוא הפער שבין הכותרת ובין גוף המזמור , שאינו אלא שיר תודה על הבראה מחולי . בפתיחת פירושו למזמור זה מזכיר הראב " ע פרשנים שונים , שפתרו את הקושי הראשון באמצעות ההנחה שדויד חיבר את המזמור לרגל חנוכת הבית הראשון , השני או השלישי , ואת הקושי השני פתרו באמצעות גישה מטפורית לאמור ' כי דמה ימי גלות לימי החולי ' . הפתרון שמציע הראב " ע הוא כי אין מדובר בחנוכת בית ה ' , כי אם בחנוכת ארמונו של דויד , שנערכה בעת שקם המלך ממחלתו . לאחר פירושו שלו מביא הראב " ע את פירוש ג ' קטילה , הפותר את שני הקשיים באמצעות מטפוריזציה מרחיקת › לכת : 7 א ' סימון , ארבע גישות לספר תהלים 8 סלמון בן ירוחם ויפת בן עלי , הרואים את המזמורים כתפילות חובה נבואיות . סימון , כנ " ל , עמ ' . 95 - 67 , 66 - 55 9 סימון , כנ " ל עמ ' . 94 10 כך למשל , יפת בן עלי . ראו : סימון , כנ " ל עמ ' . 74 - 73 פרטיות וחד › פעמיות , וכמו מלאכת חיבורם – גם משמעותם היא על › זמנית , והסיטואציות שבהם הן ייצוגיות .
|
|