sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

את שערי " השילוח " , והמחבר המאוכזב נמנע בחמת רוחו מהדפסתו ) הסיפור ראה אור שנים אחדות אחרי מותו ב " התקופה " של פרישמן (; כמה עשרות שירים ליריים ) מהם עיבודים ותרגומים מלעז ( , מאמרים אחדים , תרגומים ספורים , תמונה מתוך מחזה לא גמור , שברי סיפורים שנותרו בעיזבון , ורובם נכתבו בשנים המוקדמות של העשור ומשהו שמינה הגורל לסופר לעשות את מלאכתו . לכברת יצירה קטנה זו , כך סברתי , ובייחוד לחלקת הסיפורים שבה , ראוי שהחקר והביקורת הפרשנית של הספרות העברית ייחדו את מיטב מרצם , כי בשום מקום אחר לא יימצאו להם פרחים מופלאים מאלה שגדלו בה . המאמרים שנכתבו ופורסמו בשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים שימשו פתח לעיסוק ביקורתי ומחקרי בגנסין , וזה נמשך בהפסקות קצרות וארוכות במשך חמישים השנים שעברו מאז . במהלכו פרסמתי מחקרים מפורטים ורחבים ) כונסו בשנת 1997 בספרי " חחים באפו של הנצח — יצירתו של אורי ניסן גנסין " , הוצאת מוסד ביאליק , ירושלים ( , הוצאתי לאור מהדורה ממצה של כתבי גנסין , שהכילה כל רסיס מיצירתו שנותר בידינו , נסמכה על כתבי היד שהיו מצויים בידינו ) קיבלתים אז מידי ישראל זמורה ( , וציינה הבדלים בין נוסחאות הסיפורים בהדפסותיהם השונות ) הוצאת ספרית פועלים , תל אביב . ) 1882 למהדורה נוסף גם קומנטר מקיף , שבו ניסיתי בעזרת ידענים מובהקים ) כגון תמר דולז ' נסקי ז " ל ושלמה צוקר יבלח " א ( להסביר ולהאיר כל פרט ופרט שבסגנון וברצף הרמיזות שבמרקם הטקסטים , במידה שפרטים אלה נעשו לא מחוורים לקוראי הספרות הישראלית . עשיתי זאת מתוך אמונה עקשנית בחשיבות הנגישות של סיפורי גנסין לקורא בן ימינו , המבקש לבסס גם את התרשמותו מן הסיפורת הישראלית העכשווית על תפיסת המרחב הכולל של הספרות העברית החדשה בשיא הישגיה ) כשם שקורא צרפתי בן תרבות לא יעריך ולא יפרש יצירת סיפורת עכשווית בלי זיקה להישגי העבר של ספרותו ( . ניסיתי גם להציג את גנסין על פי מקומו במרחב הספרות האירופית של הדורות ושל זמנו , סוף המאה הי " ט וראשית המאה העשרים , מתוך ידיעה שיצירתו , אף שלא היתה ידועה ) ועודנה לא ידועה ( לקורא האירופי הטוב , היתה תופעה פורצת דרך ומופלאה בהישגיה גם בהקשר אירופי כולל . כל שלביו וסעיפיו של המהלך הפרשני הרחב והממושך הזה תוארו בדייקנות ובאהדה בחיבורו של עמיתי וידידי , חוקר הספרות העברית אבנר הולצמן , המסופח לספר הזה . הקורא שיש לו עניין ב " היסטוריה " הביקורתית הזאת ימצאנה באותו חיבור , שכתב היסטוריון מובהק זה של הספרות העברית .

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help