|
|
Page:51
קיבוץ פרטי בנחלת ראובן ואחר כך בנס ציונה ניהלו המשפחות משק שיתופי שבו תרם כל אחד כמיטב יכולתו וקיבל את הדרוש לו ולבני ביתו . בלטו ביניהן משפחת פלדמן ומשפחת פצ י ורניק . על " קיבוץ פצ ' ורניק " סיפר הפרופסור אברהם פצ _' ורניק כך : חצר פצ י ורניק המיוחדת נשאה אח . חותמם של ראשי המשפחה , ה " בבה " ( סבתא ) פרליפמנה וה " זיידה יי ( סבא ) ברוך משה . סבתא - הבת של פיעה וראובן לרר - משאה _ ב 1895 לדודנה ברון משה פצ י ורנק _, אחיינו סל ראובן לרר . נולרו להם חמס בנות וסלוסה במם . היה קשה מאח לגדל סמונה לחם בתנאי החיים דאז , אבל מסבנת הילדים הם היו לעזר לאמם . המשפחה חיה בצפיפות בצריף בן סלושה חדרים , ובור בחצר שימס כבית סימוס . הבבה הייתה הדמות הדו מי ננטית בחצר . כל מהלכיה היו מחוסבים ונעשו ביעילות ובחסכנות . היא היתה אישה חרוצה , שלא בחלה בסום עבודה . הספעתה הייתה רבה על דרי החצר תם על אחרים במוסבה _, ששמען לעצומה . ניסיונה המוצלח בגידול ילדיה הפן אותה למרפאה בעת הצורן . עם חידושיה היה ריפוי פצעים במשחה תוצרת בית עשויה צמחי מרפא ודבש . היום ידוע שהדבש מכיל חומרים אנטי בקטריליים . היא גם ייצרה סבון משומנים שבישלה בתמצית אפר עצים . הבבה גם הצטיינה בסחר חליפין והייתה קונה מצרכים ביפו תמורת דבש . שליטתה בלשון הערבית ובמנהגי הערבים עזרה לה לא פעם במפגשים עם שודדים , שניסו לפגוע בה ובכבודתה בנסיעותיה ליפו וממנה . הזיידה התפרנס בדוחק מחלקת הפרדס הקטנה בת עשרים הדונם , שקיבל כנדוניה מראובן לרר . הוא השלים את הכנסתו בעבודה במשק הדבורים , עיסוק מרכזי במשפחות לררפצ י ורמק , וכן בתור פועל שכיר בפרדסים זרים ובשירותי הובלה בעגלה . הוא היה חרוץ והגון , שומר מסורת ובעל חוש הומור . עשרות שמם הוא שימש בתור גבאי בבית הכנסת הגדול בנס ציונה וכן היה " עובר לפני התיבה " ( חזן ) בזכות קולו הערב . מתפללי ביתיהכנסת ניצלו את טוב לבו ואצילותו והוא , בתמימותו , חתם לקצתם ערבויות על הלוואותיהם ( זירעס ) . כשמשפחת פצ _י ורניק נקלעה למצוקה כספית בגין חובות שלא סילקו אנשים שזיידה ערב להלוואותיהם , הגה הבן הצעיר יצחק רעיון מקורי : להקים גוף משותף שייטול על עצמו את הסדר החובות וישפר את מצבה הכלכלי של המשפחה . כך הוקמה שותפות האחים יהושע , אריה ויצחק , שנקראה " האחים פצ י ורניק " . הוסכם שכל אחד מהאחים יעבוד ככל יכלתו בתחום שבו הצטיין ; ההכנסות וההוצאות של המשק ינוהלו מקופה משותפת ; ותקציב כל משפחה ייקבע על פי מספר הנפשות בה . שותפות זו זכתה לימים לכינוי " קיבוץ האחים פצ _י ורמק " . החלטות חשובות , מסחריות ועסקיות , של המשפחה נעשו במשותף על ידי שלושת האחים והבבה . הזיידה נענה לבקשת במו וחדל לחתום על ערבויות לאחרים , והאחים התחייבו לדאוג לאחיותיהם שיקבלו נדוניה מכובדת בהינשאן . האחיות לא היו שותפות בחברת " האחים פצ י ורניק " ועל כך יורחב הדיבור להלן . לאחר סיום לימודיו בבית הספר " עזרה " ביפו התרכז האח הבכור , יהושע , בכוורנות , שבה הצטיין , היה לאחד הכוורנים הגדולים בארץ והשיג יבולי שיא בדבש ורבים עלו אליו לרגל ללמוד שיטות עבודה וייעול . אריה , האח הסמ , סלמד בביירות , היה " סר החוץ " ועבד בתור שכיר בחברת " פרדס " ובחברת " _פרי תז " , שהוא היה המזכיר שלה .
|
עיריית נס ציונה
|