|
|
Page:98
סיפוריהם של אברהם כץ ומרדכי קובו אברהם כץ עלה לארץ ישראל מבסרביה עם המניין השני לנס ציונה , ונשא לאשה את לאה הוכברג , אחותו של צבי הוכברג . אברהם עבד ביקב בראשון לציון , היה שם יינן ראשי ונמנה עם חברי הוועד כשפרצה שם השביתה הראשונה . הוא סלד מן הפוליטיקה והביורוקרטיה והחליט לעבור לחקלאות . באותה תקופה הקימה יק _" א בקפריסין שלוש מושבות עבריות שעסקו בחקלאות , ואברהם החליט לעבור לשם עם משפחתו , בהמלצתו ובתמיכתו של גיסו , האגרונום יעקב ברגמן , שהיה מנהל ההתיישבות בקפריסין . כשהגיעו הילדים איתמר ושמחה למצוות , הם נשלחו ללמוד חקלאות במקווה ישראל . ואז מתה אישתו לאה מדלקת ריאות , ולבו , כך אמר , היה מאז לאבן . אברהם , שהיה בן חמישים ושתיים שנה כשהתאלמן , לא נשא אישה אחרת . הוא שקע בקריאת ספרים וכך קנה לו השכלה רחבה ומגוונת בכוחות עצמו . אחרי מלחמת העולם הראשונה , לאחר שאיתמר הבכור סיים את לימודיו בקולג י האמריקאי בקפריסין וידע אנגלית , צרפתית ויוונית , החליט אברהם כץ לחזור ארצה . הבנות , רות , עליזה וחביבה , השלימו את לימודיהן בארץ ישראל . על שובו של אברהם כץ מקפריסין סופרו בערב מספרי סיפורים בנס ציונה הדברים האלה : ביום שישי אחר הצהריים הופיעה ברחוב תל אביב , ליד ביתם של קורצ ' יק ויודל שניידרוביץ , עגלה רתומה לצמד פרדים , ואיש בעל זקנקן ובחור צעיר עזרו לעגלון לדחוף את העגלה העמוסה ארגזים , ששלוש ילדות הולכות לידה . הגבר בעל הזקנקן היה אברהם כץ . הוא לא שלח מכתב להודיע שהם באים . רייזה , אמה של לאה , אשתו של כץ , לא ידעה שבתה הלכה לעולמה , שכן שאר הבשר שלה , אפרים קומרוב , שהיה מופקד על התכתובת עם כץ , לא גילה לה זאת . שנה שלמה ישבו אברהם כץ וילדיו בבית החותנת והחותן . כץ רצה לייצר גבינת כבשים ויין , כפי שעשה בקפריסין , אלא שבנס ציונה גידלו רק הדרים , והללו לא משכו את לבו . הוא נסע אפוא למושבה עקרון ושם חכר אדמה ובית ואת המכשירים הדרושים לייצור גבינת כבשים . לאחר שהפסיד כסף רב , עזב אברהם את עקרון והשתקע בנווה צדק . כעבור שנה השלים עם המציאות ונענה להצעה לקנות את חנות המכולת של אביוב ולהיות חנווני בנס ציונה . בחזרה מ " אי האהבה" ביתו של חיים קורצייק לאה ואברהם כץ סמוך לנישואיהם
|
עיריית נס ציונה
|