|
|
Page:97
רופא למופת נתן דוד זלוטי ( לימים , זהבי ) , יליד , 9001 עלה לארץ ישראל מפולין בתור חלוץ חסר כול . תחנתו הראשונה הייתה שכונת נווה צדק הסמוכה ליפו , ושם הכיר את יעל לבית רופמן , שנולדה בנס ציונה בשנת . 1903 בין שני הצעירים פרחה אהבה ממבט ראשון והם נישאו והקימו את ביתם בנס ציונה . בית זהבי , שנבנה בשנת , 1933 היה הבית הראשון שנבנה בידי יהודים ממזרח לכביש הראשי , בצמוד לשכונה הערבית . ילדים היו ליעל ולנתן ארבעה ילדים היו ליעל ונתן זהבי : רוחמה , גאולה , פנחס ויזהר . יזהר זהבי הלך בדרכי סבו וסבא רבה שלו ונעשה רופא - מומחה למחלות לב ולמחלות פנימיות ופרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב . משנת 9741 הוא שימש בתור מנהל מחלקה פנימית ג ומכון הלב במרכז הרפואי גולדה בבית החולים השרון . הוא חבר נכבד באגודות רפואיות חשובות בישראל ובחוץ לארץ וב 9991 הוענק לו פרס המופת על היותו רופא מצטיין במידות הראויות לרופא . אחד מארבעת בניו של יזהר זהבי , צבי , הוא גינקולוג . עוד תפוח שלא נפל רחוק מן העץ . הד _" ר ליטבק לשם היה איש צעיר ונמרץ שהביא שיפור רב בתחום הרפואה במושבה , אף כי נדרשו ממנו תעצומות נפש כדי לגבור על הקשיים שניצבו בדרכו . רופאים מומחים למחלות מיוחדות כמעט לא היו בארץ , והמעטים שהיו התרכזו בשלוש הערים הגדולות . רוב הרופאים היו כלליים , ועמם נמנה גם הדי ' ר לשם . התנאים ההיגיניים והסניטריים בבתים ובחצרות , נוסף על המחלות השכיחות בארץ - גרענת , מלריה , דיזנטריה וכר / האופייניות לתנאי אקלים סובטרופי - הגדילו בהרבה את התחלואה . מאחר שבית החולים היחיד בתל אביב בקושי יכול לעמוד בתנאי אשפוזם של תושבי תל אביב והסביבה , היה אפוא הכרח לטפל בחולים במקום , למעט החולים הקשים , ובייחוד מי שהיו זקוקים לניתוחים . שמונים אחוזים מילדי בית הספר היו נגועים בגרענת , ולרשותו של הרופא באותם זמנים לא עמדה אנטיביוטיקה , שבלעדיה אי אפשר בימינו , ונדרש אפוא טיפול יום יומי ממושך וקשה עד שנעלמה הגרענת מן המושבה . המלריה - הקדחת על כל סוגיה - נפוצה גם היא באותם ימים . הביצות שבסביבות נחל רובין היו מקור היתושים , והבדווים שחיו בקרבת הנחל היו נגועים כולם במלריה . בשנת , 1930 לאחר חורף גשום , נפוצה מאוד המלריה בקרב תושבי נס ציונה . לאחר שממשלת המנדט החלה בנטיעות ובייבוש ביצות ובטיפול מיוחד ביתושי הביצות , פחתו מקרי המלריה . עם העלייה השלישית והקמת חבורת " הדרום ' / ולאחר שהתרחב ציבור הפועלים במושבה , שימש הד " ר לשם גם בתור רופא קופת חולים במקום , וכמו כן שירת את המושבות הסמוכות ואת נקודות היישוב החדשות , כמו בית חנן , בית עובד וטירת שלום . הוא היה עובר יום יום בסביבה על חמורו וסועד את הזקוקים לטיפול רפואי . כך נהג הרופא עוד שנים אחדות לאחר קום המדינה . בלחצו של הד " ר לשם הוקם במושבה בית מרקחת מסודר ובו רוקח , והותקנה בה מרפאה וגם בית חולים קטן , או ליתר דיוק - חדר חולים . הרוקח ( החובש ) היה מטפל שם בעיני החולים וגם מחלק תרופות בהתאם להוראות הרופא . מפעם בפעם נרכשו מכשירים נחוצים , אף על פי שקופת ועד המושבה הייתה כמעט תמיד ריקה וכל דרישה הייתה מעוררת ויכוחים באספות המושבה . הד " ר לשם ייחד מאמצים רבים לטיפול בילדי בית הספר , בבדיקות שיטתיות ובשיפור מצב התברואה בבית הספר . יעל ונתן זהבי ביום נישואיהם
|
עיריית נס ציונה
|