|
|
Page:95
העץ ותפודויוי : רי אברהם רופמן אמרה עממית גורסת שהתפוח אינו נופל רחוק מן העץ . משפחת רופמן , מראשוני נס ציונה , היא עדות חיה לנכונותה של האמרה הזאת . אבי השושלת , אברהם רופמן ( 1925 - 1850 ) שימש בתור סניטר ( חובש ) בצבא הרוסי . אחיו היה רופא . שם המשפחה שלו נגזר ממקצועו : רופמן , איש רפואה . זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא עלה אברהם לארץ ישראל עם רעייתו רוסה ( רות ) , שהייתה בת למשפחה שהעמידה דורות של מרפאים , ועם ילדיהם יעקב שמואל , פסיה , חיה שרה וצבי . הבת אפרת נולדה בארץ . לפני עלותם ארצה ביקרו אברהם ובנו שמואל אצל לילינבלום באודסה וקיבלו ממנו את ברכתו לעלייתם . משפחת רופמן עלתה ארצה בשנת תרנ " ב ( . ( 1892 אברהם היה רופא אזורי והיה מטפל בחולי קסטינה ( באר טוביה ) וואדי אל חנין , וגם ליפו הגיע . כינו אותו " אברהם דער פעלדשער " ( אברהם החובש ) . אברהם היה יפה תואר , גבוה משכמו ומעלה ובעל זקן לבן , וכשהיה בא , רכוב על חמורו הלבן , היו הילדים קוראים : " הנה בא המשיח !" בחזית ביתו בבאר טוביה הוא קבע שלט : " אברהם מכניס אורחים " . את אהבת האדם ואת מקצוע הרפואה הוריש אברהם רופא בא למושבה תחילה נעשה השירות הרפואי ביישוב בהתנדבות . מגורשי מוסקווה שבאו לוואדי אל חנין בשנת תרנ " א ( , ( 1891 הקימו במקום מחנה סוכות לגור בו , אבל בשל תנאי התברואה הירודים והקרבה לשכנים ערבים לקו העולים החדשים במחלות עיניים ובקדחת . הצעיר צבי הוכברג התנדב להביא תרופות מראשון לציון , והיה מזליף טיפות לעיני הקטנים והגדולים ומחלק מנות כינין לחולים בקדחת על פי הנחיותיו של הד " ר מזיא , רופא הברון , שגר בראשון לציון והיה רוכב על סוסו , אל מושבות הדרום , ובהן ואדי אל חנין , פעם אחת בשבוע . המושבה בשנות העשרים בד ' באייר תרע " ט ( 4 . 5 . 1919 ) ביקר במושבה " ועד הצירים ' / המשלחת הציונית בראשותו של הד " ר חיים ויצמן , שבאה לארץ ישראל כדי לסייע בשיקום היישוב העברי תחת הממשל הצבאי הבריטי , התקבלה בחגיגיות רבה . את האורחים בירכו דוד לנדאו בשם המושבה , ואפרים אפרתי בשם " התאחדות המושבות " , והד " ר ויצמן ענה בחמימות ואמר כי נס ציונה הקטנה בארץ , גדולה בקולה לעם העברי ולעתידו יותר מקהילה עברית גדולה בגולה . כשהונחה אבן היסוד לאוניברסיטה העברית בירושלים , שלחה נס ציונה נציגים לאירוע . אט אט החלה המושבה חוזרת לשגרת חייה . הוחל בפיתוח לול ורפת בהיקף קטן ובגידול ירקות בחצרות ובפרדסים , כלקח מימי המלחמה . אדמות גזר וכפרים ערביים אחרים בסביבה נחכרו לשם גידול תבואה בידי " ועד חקלאי " שהוקם כדי להרחיב את רכישת הקרקעות וחכירתן בעבור בני המושבה באופן מרוכז 1 סולחן הטנו 7 שהוכן לד " ר תייבו ויצמן על " גנעת האהנה "
|
עיריית נס ציונה
|