|
|
Page:40
הודות לאיכות הדבש שהפיקו , וכמו כן היו להם קשרים עם השכנים הערבים בכל הקשור לשיווק דבש . לעומתם , נותרו שאר מגדלי הדבורים מנס ציונה ומן הסביבה בלא אפיקי שיווק , והם שיגרו אפוא קריאה נרגשת לפרל ( פנינה ) , בתו של ראובן לרר , שנודעה באישיותה החזקה ובהשפעתה הרבה , ולאחותו של משה ואישתו של ברוך משה , שיסייעו במציאת פתרון לארגון השיווק ולחלוקתו באופן מסודר . בזכותה של פרל הוקמה ב 1918 " אגודת מגדלי הדבורים העבריים בארץ ישראל " , ששליש מחבריה היו איכרי נס ציונה . שתי נשים אחרות שפעלו רבות בענף גידול הדבורים וייצור הדבש בנס ציונה , היו חנה ארליך , רעייתו של זאב , ופנינה פלדמן , אשתו של עמרם פלדמן . השתיים עבדו במכוורת ברדייה , בהאכלה ובתפירת בגדי עבודה למגדלי דבורים . זאב ארליך , שנפעם מהקמתו של הארגון החקלאי הזה , החליט לחבר מסמך שבו הוצגו מטרות האגודה , והוא אף פורסם בעיתון " הפועל הצעיר " . האגודה השתתפה בקנייתו ובמכירתו של הדבש , אגב עזרה הדדית , וכן עסקה בחלוקת אזורי המרעה לכוורות באופן מסודר . האגודה גם הפעילה תחנת ניסיונות ופרסמה עלון מידע מקצועי . היושב ראש הראשון של הארגון היה יעקב לרר , בנו של משה , ומכתבים ששרדו מתכתובתו מתארים את ימי בראשית של הענף . באחד הימים בחודש מאי 2119 עסק יעקב , יחד עם האב משה והאח אריה , ברדיית דבש ליד חצרו של הסופר יוסף חיים בתר , שבפאתי יפו הערבית . באותו הבוקר נפוצו ידיעות על התנפלויות של ערבים על יהודים , וטנדר בא לאסוף את דיירי הבית של בתר וכן יהודים אחרים שהיו בקרבתו . ברנר אמר שאינו מאמין כי שכניו הערבים יפגעו בו , שכן יחסי שכנות טובה שררו ביניהם ; הוא נשאר - ונרצח בידי ערבים . יעקב , משה ואריה לרר פונו וניצלו . גלריית מגדלי הדבורים בנס ציונה כוללת גם את אהרון ( אהרל _' ה ) בוקסר , שתרם רבות לקידום הענף . בשלהי המאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת שקד משה פאר פצ ' ותיק , חוטר מגזע הכוורנים הראשונים בנס ציונה , על תיעוד גידול הדבורים בארץ ישראל בתור בסיס לכתיבת ספר על תולדות הענף בארץ , והקים במפעל הפרטי שלו בפאתי בית עובד מוזאון פרטי של תצלומים , כוורות ומכונות הקשורות לתולדות גידול הדבורים וייצור הדבש בארץ . קורס לגידול דבורם , בהדרכת אלכסנדר _ליבשיץ
|
עיריית נס ציונה
|