sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:141

בשלהי 1951 האיר המזל פנים למשפחה - היא זכתה בהגרלה לשיכון . על פי תנאי ההגרלה , הוקצתה לכל משפחה דירה של עשרים ושמונה מטרים רבועים . שתי משפחת ברון קיבלו שתי יחידות דיור צמודות זו לזו , כל אחת על חצי דונם קרקע . כל יחידה כללה חדר מגורים , מטבחון , מקלחון ובית שימוש . משפחת ברון החרוצה חפתה שרוולים וניגשה מיד לשיפור איכות החיים שלה : " במו ידינו בנינו מרפסת סגורה ובעזרת פועלים שכירים בנינו חדר שאפשר לנו לנשום יותר לרווחה , " סיפר ישראל ברון . בני המשפחה , בהנהגתה של אמא ברון , עיבדו את חלקת האדמה הקטנה שלהם וגידלו בה ירקות , תפוחי אדמה , בוטנים וגם חרשפים , לצריכה ביתית ולסחר חליפין עם שכנים . הם ניסו לגדל תרנגולות , אך נכשלו במיזם זה , ובאין בררה גידלו ארנבות למאכל . רוב שכניה של משפחת ברון במעברה היו עולים מצפון אפריקה וממצרים . יחסי השכנות היו חמים - וכמוהם גם יחסם של ותיקי נס ציונה כלפי העולים החדשים . רוב יוצאי צפון אפריקה דיברו לדינו , צרפתית וערבית , אבל הלשון המשותפת העיקרית הייתה שפת הפנטומימה ... אשר ליחסם של הוותיקים , " הם העניקו לנו הרגשה שהם מוכנים לעשות הכול במסגרת יכולתם הצנועה - כדי להקל עלינו את חבלי הקליטה , " סיפר ברון . לדוגמה : כשנכשלו המיזמים הכלכליים של משפחת ברון והיא שקעה בחובות , אמר פורר , הבעלים של החנות לכלי עבודה מתנה המעבר לאתר פער המעברה

עיריית נס ציונה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help