|
|
Page:82
כנסת משלה , אבל חיים טפר לא אמר נואש ונרתם למשימה זו בכל לבו ומאודו . הוא החל ללבן לבנים לבית הכנסת מכספו שלו , והחל לבנותו במו ידיו , ובערבים " חיזר על הפתחים " וגייס תרומות מבית לבית . שנת 1923 הייתה שנת משבר בבנייתו של בית הכנסת הגדול במושבה , שכן המצב הכספי הקשה השפיע על תשלומי האיכרים תושבי המושבה והבנייה התקדמה אפוא לפי קצב התשלומים . ועד המושבה ניסה להשיג מן הממשלה הלוואה להשלמת בניין בית הכנסת , אבל זו נתנה הלוואות לחקלאות בלבד , ואף על פי כן דבק חיים במשימתו והיה האדריכל , הבנאי והרוח החיה בבניית בית הכנסת . בכסלו תרפ " ד ( 1923 ) הושלמה בנייתו של מרתף בית הכנסת , ובאספה כללית הוחלט לקיים את התפילה במרתף . בית הכנסת נחנך בשנת תרפ " ו ( 1926 ) ובו אולם תפילה מרכזי . בחלקו המערבי של האולם הייתה גלריית עץ ששימשה עזרת הנשים , תרומתו של הברון רוטשילד . אחרי שנבנה בית הכנסת , השקיע חיים את כל מרצו , אהבתו ומסירותו למקדש מעט זה . הוא בנה , לדוגמה , מדרגות רחבות ונאות שהוליכו לבית הכנסת , ובצד המדרגות נטע עצים משובבי עין . כמו כן היה משכלל , מתקן ומשפר את בית הכנסת בכל עת , ואכן זה היה אחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ . לאחר שפקד אסון את המשפחה והבן אהרון , חובב הפרחים , הלך לעולמו ממחלה חשוכת מרפא , בנה חיים בימה מפוארת בבית הכנסת - את חלקה התחתון הקדיש לזכר הוריו ואת חלקה העליון הקדיש לבנו אהרון . הבימה ממוקמת בלב האולם כ " רהיט " בפני עצמו . בימות " רהיט " מצולעות , מצוירות ומגולפות היו נפוצות בפולין בבתי הכנסת של עץ מסוף המאה השבע עשרה ועד המאה התשע עשרה , וטפר התאים מסורת זו לחומרים שעמדו לרשותו בארץ ישראל . את ההשראה לתכנון בית הכנסת בנס ציונה שאב חיים טפר ממקורות שונים , בהם בתי הכנסת של ראשון לציון ושל רחובות , שהוא השתתף בבנייתם . בית הכנסת הגדול של ראשון לציון נבנה בשנת תרנ " ג ( 1883 ) בידי האדריכל ברוך פפירמייסטר במימונו של הברון רוטשילד , שיחד עם הכסף שלח גם תכניות של בתי כנסת בדרום צרפת . פפירמייסטר תכנן גם את בית הכנסת הגדול של רחובות , שבנייתו החלה בשנת תרנ " ו ( . ( 1896 כשניגש חיים טפר לתכנן את בית הכנסת הגדול בנס ציונה , באו לידי ביטוי ניסיונו בבניין בתי הכנסת הללו , והזיקה בין שלושת המבנים אכן ניכרת בחזיתות שלהם . בית הכנסת שימש בראש ובראשונה לתפילה , ובאולם המרכזי נערכו גם חגיגות עלייה לתורה צנועות , שבת חתן וכיוצא באלה אירועים . מרתף בית הכנסת שימש לקיום אירועים שונים במושבה , וכן שימש בתור מועדון ל " מכבי " , ספרייה , בית הנוטרים ועוד . כיום משמש מרתף הבניין את המשמר האזרחי . למן שנת תרפ " ט ( - ( 1929 עם פרוץ המאורעות בארץ - ועד קום מת הכנסת כעם
|
עיריית נס ציונה
|