|
|
Page:134
גיבור מקומי רון פלר - " גיבור ישראל " - האדם שניצח את הפלדה רון פלר נולד בתל אביב בשנת 928 ו , לאמו הדסה לבית טפר , ילידת נס ציונה , ולאביו זאב פלר , בן העלייה השנייה . שני ההורים הקנו לרון ערכים לאומיים . בסיימו את לימודיו בבית הספר המחוז ל בגבעת השלושה , יצא רון ללמוד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל . כתום לימודיו שם התגייס רון לכוחות הביטחון ועם הקמת צה " ל עבר לחטיבת " גבעתי " והיה לסמל . בעיצומה של מלחמת העצמאות , לפני היכנס ההפוגה השנייה לתוקפה , יצא צה '' ל לכבוש כמה כפרים ערביים , כדי שבתום ההפוגה יהיה לו בסיס לפרוץ לנגב שהיה נצור . ביום י " ב בתמוז תש " ח ( 19 ביולי 1948 ) נכבש הכפר כרתייה שבין עיראק אל סואידן לפלוג ' ה . חמישים מחיילי צה " ל נשארו בכפר כדי לאבטח אותו , והשריון המשיך לדרכו . את הערך האסטרטגי של כפר זה ידע גם הפיקוד הערבי ולמחרת כיבושו נפתחה ההתקפה פורץ מחסומים . לא פעם פירקן הבריטים את נשקם של מלווי השיירות ואף מסרו את הנשק הזה לידי הפורעים הערבים . שבעה נוטרים יהודים פורקו מנשקם והופקרו לידי מרצחים ערבים ליד הכפר יאזור - לימים משמר השבעה . _ב 19 באפריל 1948 הובלתי פרי הדר לנמל תל - אביב . נסעתי בדרך העוקפת את חולון ו _מקווהיישראל _, דרך שטנת התקווה . על הגשר , בנניסה לתל אביב , עצרו אנשי 11 את המשאית שלי ופקדו עלי לחזור לצומת ביל " ו ולהצטרף לשיירה הגדולה העומדת לפרוץ את המצור , להביא מזון לירושלים ולהעלות את הגדוד החמישי של הפלמ " ח לבסיסו בקרית ענבים , הסמוכה לירושלים . שלוש מאות ושלושים משאיות החלו לנוע באטיות לפני עלות השחר . ההוראה הייתה לשמור על מרחק של חמישים מטר בין רכב לרכב . היה קושי רב לשמור על רווח זה בעליות התלולות . בשעה עשר בערך הגיעה השיירה ללטרון . בצדי הדרך נראו זחל " מים של הצבא הבריטי . מכיוון נאנ אל ןאז - ש ערהגיא - נשמעו יריות . במרחק קילומטר וחצי מפתח הוואדי , מול הכפר הערבי דיראיוב , נעצרה השיירה . הועברה הוראה לנהגים - להישאר ברכב . משוריינים שליוו את השיירה המטירו אש לכיוון הרכסים , סמהם נראו גולשים מאות ערבים ושקים ריקים בידיהם , לאסוף שלל . ניתנה הוראה לחדש את התנועה , אבל שתי משאיות , ש נהגיהן נטשו את רכבם , חסמו את הדרך . קריאתו של מפקד השיירה , אורי יפה , לעקוף ולהמשיך במעלה ההר , לא ניתנה לביצוע . המשאית שלי נתקעה , לאחר שמכל הדלק נוקב בכדורי הערבים . נחלצתי מן הרכב , נאחזתי בפגוש של משוריין שלנו שחלף , חציו על הכביש וחציו בתעלה , ורגע לפני הידרדרותו הצלחתי לקפוץ ממנו לתוך התעלה שבצד הדרך . חבשתי בתחבושת האישית שלי את ידיה של חיילת שהתייפחה לידי , ואת ראשו של נהג הרכב שנסע לפני , ואז פילח את בטני כאב חריף . תלשתי את הגופייה מעלי וסתמתי את החור שנפער בבטני . חובש הוריד אותי לנאנ אל ןאז . נשנ >( / 7 האחרונות קודם שאיבדתי את הכרתי ראיתי בין הגוחנים עלי את פניו של גיסי , דניאל ילובסקי , שהיה אחד ממחלצי הפצועים . כששבה אלי הכרתי , שלושה ימים לאחר הניתוח בבטני , סיפרו לי כי חלק מן השיירה הצליח להגיע לירושלים , בעזרת הגדוד הרביעי של הפלמ " ח . הפלמ " חאים כבשו את הכפר הערבי בית מחסיר , שאנשיו בזזו את המשאיות שנתקעו בדרך . כשהתעוררתי לאחר הניתוח ראיתי פנים מוכרות של אישה בשער מקורזל . זו הייתה קילה , חברה ללימודים מגימנסיה " הרצליה " , שלאחר המלחמה עברתה את שמה ליעל עוזאי והייתה מזכירתם של ראשי הממשלה הראשונים . קילה סעדה אותי והודיעה ל בני משפחתי בנס ציונה שיצאתי בחיים מאותו קרב . במלחמה על הדרכים , בליווי השיירות ובמשלטים שעל הגבעות שבצדי הדרכים השתתפו רבים מבני נס ציונה .
|
עיריית נס ציונה
|