|
|
Page:24
המרתף שהאיר כמגדלור בתוך זמן קצר נעשה המרתף של אייזנברג לבית ועד למנהיגי פועלים - לא רק מנס ציונה כי אם מכל הסביבה . במרתף זה נרקמו תכניות גדולות . מכאן יצא יהושע חנקין הצעיר לרכוש בכספי יזמים פרטיים את אדמות דוראן להקמת המושבה רחובות ואת אדמות ח _י צ ' ירה שבשומרון לייסוד חדרה . לכאן באו נציגי האגודות , שהחלו באים ליפו בשליחות לרכוש אדמות בשביל ציונים שוחרי עלייה במזרח אירופה . כאן צמח רעיון הקמתה של קרן קימת לישראל , שנים קודם שהקימה אותה ההסתדרות הציונית . כאן נתגבשו הרעיונות בדבר " שכלול הפועלים " ( התיישבות על הקרקע ) . ומכאן קיבצו פרוטה לפרוטה מכספי פועלים ל " קרן העבודה " . בלילות שבת , לאחר גמר הסעודה , היה אהרון אייזנברג מסב עם ידידיו הקרובים ביותר וטווה באוזני רעיו את רעיונות היישוב שלו , והכול היו שותים בצמא את דבריו . ב 1888 יזם אהרון אייזנברג מפעל שנועד להגדיל את נחלת ראובן . הוא רכש מלרר בהקפה 7 שלוש ומכר הדונם מאות אותן . דונם ביפו , בשלושה ובראשון לצ עשר יון פרנק למכר הדונם יו ולידידיו . את , רובם השטח מור חילק ים ופו לשת עלים ים עשרה , בעשרים חלקות פרנק , אחד מפועלי ראשון לציון שרכש נחלה מאהרון אייזנברג בעבור אביו , היה שמואל ( סמי ) הוכברג . הרקע לעלייתה של משפחת הוכברג לארץ ישראל היה מפעל התיישבות שיזם הצאר ניקוליי הראשון , שעלה לשלטון ברוסיה ב . 1825 ניקוליי הראשון הגדיל בכיבושים את שטח רוסיה והיה מעוניין לאכלס את השטחים הכבושים ברוסים . כדי לפתות יהודים להתיישב בבסרביה ולעסוק שם בחקלאות , הבטיח הצאר לפטור את ילדיהם משירות חובה בצבא ; לפטור את המתיישבים מתשלום מסים במשך עשר שנים ; ולתת להם מענקים ממשלתיים לרכישת קרקע וציוד חקלאי . עם הנענים לקריאתו של הצאר נמנו משפחתו של נתנאל הוכברג , שסבו היה לפנים מזכירו של הבעל שם טוב , ומשפחתו של מאיר קומרוב , שהיה סוחר תכשיטים ושעונים ותלמיד חכם . שתי המשפחות הללו , שמוצאן מאוקראינה , הקימו יחד עם תשעים משפחות אחרות את העיירה החקלאית דומברובן . אפרים יהודה קומרוב , נכדו של מאיר , נולד ברוסיה ב 8601 לאביו צבי , שהיה סוחר אמיד . בהיותו בן שמונה עשרה נשא לו אפרים לאישה את יענטע , נכדתו של נתנאל ובתו של מרדכי הוכברג , חוכר אחוזות נרחבות . אפרים , שעבד בתור משגיח במשק החקלאי של חותנו , קרא עברית ונמשך לתנועת " חיבת ציון " . לאחר ששני גיסיו , שמואל וצבי הוכברג , עלו לארץ ישראל ב 8891 כחלוצי המשפחה , ואחריהם עלה אביהם עם כל המשפחה , וכולם השתקעו בנחלת ראובן , עלה גם אפרים לארץ בתרנ " ז ( , ( 1897 הוא ובני משפחתו , ובהם הנער אברהם והילד בן התשע מאיר , והמשפחה התגוררה מאחר שתנור שאפשר לאפות בו לחם הראוי לאכילה בשבת , לא היה בנחלת ראובן , הייתה בילה מכינה את העיסה בליל שישי , ובבוקר הייתה לשה את הבצק , צרה כיכרות לחם ומניחה אותן על קרש מרובע וחלק , ואחר כך הייתה מעמיסה אותו על ראשה והולכת ברגל לראשון לציון , לאפות שם את הלחם בתנור . את מלאכת ניקיון הבית לכבוד שבת הייתה בילה מטילה על בתה הבכורה , שהייתה נשארת בבית לבצע את מטלותיה ולהשגיח על אחותה הקטנה .
|
עיריית נס ציונה
|