|
|
Page:61
לאירופה , ורק כמויות קטנות נקנו לצורכי יחידות הצבא הבריטי במזרח התיכון ולצורכי האוכלוסייה המקומית . בהיעדר כל אפשרות למכור את הפרי , לא נותרו בידי הפרדסנים כל אמצעי מימון לעיבוד יעיל של הנטיעות , והם הסתפקו בדרך כלל בהשקיית העצים בלבד - וגם זאת במידה בלתי מספקת . העצים התחילו אפוא להתייבש ולנבול , ושטחים גדולים נעזבו כליל . לפי דין וחשבון של המועצה לפרי הדר , שהקימה הממשלה בימי המלחמה , שוב לא היו בארץ ישראל בשנת 1947 אלא 231 , 833 דונם פרדס נושאי פרי , מהם 108 , 828 דונם של בעלים יהודים ר 123 , 005 דונם של ערבים . לאחר שרוב האוכלוסים הערבים עזבו את הארץ בשעת פלישתם של הצבאות הסדירים של ארצות ערב לארץ ישראל עם הכרזת מדינת ישראל , נותרו פרדסי הערבים בלי כל טיפול . מפקד שעשתה ממשלת ישראל בחודש ספטמבר 1951 העלה כי בארץ ישראל לא היו באותה העת יותר מ 133 , 174 דונם פרדס , מהם 34 , 835 בטיפולו של האפוטרופוס על הרכוש הנטוש . עם הקמת המדינה נפתחה תקופה חדשה . הפרדסנות הייתה לאחד היסודות שעליהם הוקמו יישובים חדשים רבים ועליהם בוססה כלכלתם של יישובים קיימים . מפקד שעשתה מחלקת ההדרים של משרד החקלאות הממשלתי העלה כי ביום 31 בדצמבר 1954 היו במדינת ישראל 407 , 458 דונם פרדס . הגבלת הפרי לנמל יפץ
|
עיריית נס ציונה
|