|
|
Page:16
על נסיבות המפגש הראשון של לרר עם רסלר יש גרסות שונות , אבל ככל הנראה נפגשו השניים על רקע עיסוקם המשותף : סחר ביינות . ראובן , שסייע לפיינשטיין לפתח את עסקיו , נכנס עמו לעסקי סחר ביינות ושאר משקאות חריפים . רסלר בא לאודסה באותה העת בתור נציגם של יקבי הטמפלרים בארץ ישראל . בפגישתם תיאר רסלר באוזני לרר בצבעים ורודים את נחלתו בוואדי אל חנין , " הסמוכה לירושלים " , לדבריו . רסלר אמר כי הוא מעוניין למכור נחלה זו , שהשתרעה על פני אלפיים דונם , כדי לשוב לאירופה . לרר ראה בכך אות מן השמים , שכן אחוזתו שלו השתרעה על פני אלפיים דיסיאטינות - כמספר הדונמים של רסלר . לרר לא ידע בשעתו שדיסיאטינה גדולה פי אחד עשר בקירוב מדונם , ואף לא ידע שוואדי אל חנין מרוחק מירושלים כשני ימי מסע בדרכים ובאמצעי התחבורה של הימים ההם , ושאחוזת רסלר מוזנחת ואינה אחוזה אלא בשם בלבד . הוא לא ידע את מה שידע זלמן דוד לבונטין , שביקר בוואדי אל חנין בניסן תרמ " ב ( 1882 ) בתור שליח אגודות " חובבי ציון " , כדי לרכוש אדמה להקמת מושבה : לבונטין מצא באחוזתו של רסלר משק נטוש , באר חרבה ובית לח וטחוב , סמוך לביצה . הוא פגש שם את יאסין , ערבי שחור עור , ששמר על המקום וסיפר לו כי לאחר ששניים מבניו של רסלר מתו ממלריה , נטש הגרמני את נחלתו והתיישב באודסה שברוסיה . לרר , שלא ידע , כאמור , את כל הפרטים הללו , הציע לרסלר עסקת חליפין : הגרמני יקבל את נחלתו של לרר ברוסיה ולרר יקבל את נחלתו של רסלר " ליד ירושלים " . הגרמני קיבל את ההצעה . בשובו לביתו בישר ראובן לפייגה כי החליט לעקור לארץ ישראל . פייגה , הרעיה הצייתנית , לא הביעה התנגדות , אם כי חייה ברוסיה היו נוחים ונעים היה לה להימצא סמוך להוריה האמידים . בתוך זמן קצר קיבל לרר מרסלר / את שטר המכר והקניין , המאושר בחתימתה של הקונסוליה העות _' מאנית _^ באודסה . ראובן הניח את פייגה ואת ילדיהם ברוסיה וב 8831 הפליג עם הבן הבכור משה לארץ ישראל . כשבועיים נמשכה ההפלגה , ובסופה ירדו ראובן ובנו בנמל יפו , ומשם עלו _^ _^ 8 לירושלים , להתפלל ליד הכותל המערבי . באכסניית הדרכים בבאב אל ואד ( שער הגיא ) פגש ראובן את מיכל לייב כץ , חוכר מס עגלות בדרך לירושלים , ששמו הלך לפניו כיהודי שומר מסורת וכאיש הגון . מפיו קיבל לרר מידע בסיסי על תנאי החיים בארץ ישראל . מירושלים ירד ראובן עם בנו לוואדי אל חנין , ושם ציפתה לו אכזבה מרה : הנחלה בוואדי אל חנין לא הייתה סמוכה לירושלים , והיא הייתה מוקפת ערבים ששכנו השדרה בנגיסה לחאן
|
עיריית נס ציונה
|