|
|
Page:ט
להגדיר את שלוש הקבוצות — זו הסמוכה לספריית וארבורג , זו הסמוכה למכון למחקר חברתי של מקס הורקהיימר וזו של המגיקנים המטפיזיים שסביב אוסקר גולדברג — כשלוש ’ הכיתות היהודיות ‘ הראויות ביותר לעיון , שיהדות גרמניה העמידה מקרבה " . התיאוריה הביקורתית והתיאוריה המסורתית הורקהיימר מעמת את התיאוריה הביקורתית עם התיאוריה המסורתית של לוק , לייבניץ , דקרט ורבים אחרים ששלטו בתיאוריות הפילוסופיות של המאה השבע עשרה . ביסוד התיאוריה המסורתית קטגוריות חשיבה הנתפסות כמעין עובדות בסיסיות . תיאוריה מן הסוג הזה מתחילה במושאים ובקטגוריות הפשוטים ביותר כדי לטפס מהכרת הפשוט לקטגוריה מורכבת ומסובכת יותר . בדרך הזאת ניתן להסדיר את הבנת העולם בצורה דדוקטיבית , אך בה בעת ה " תיאוריה " נתפסת כגורם אוטונומי העומד בפני עצמו ומנותק לגמרי מהמציאות החברתית . משתמעת מכך שלילה של ההתפתחות ההיסטורית , משום שהיחסים בין הסובייקט לתיאוריה נדמים כקבועים ונצחיים . השקפה כזו על הידע האנושי אינה מכירה בקשר בין התיאוריה ובין הפרקסיס החברתי ועובדה זו מקנה לה אופי אידיאולוגי טהור . יתר על כן , השקפה כזו מציגה את העולם החברתי הנחקר — " המציאות הקיימת " — כערכאה האחרונה היחידה לבירור האמת התיאורטית , ובדרך זו ניתנת בעצם גושפנקה מדעית כביכול למציאות הקיימת . לפי הורקהיימר , " בני האדם מחדשים בעבודתם הם מציאות , הגורמת במידה הולכת וגוברת לשעבודם " . כבר בחיבורו השקיעה העלה הורקהיימר את הטענה , שהרעיונות המונחים בבסיסה של התיאוריה המסורתית מושפעים מן האינטרסים , ההעדפות והערכים הרווחים בחברה שבה הם נוצרו . עם זאת , התיאוריה המסורתית נותרת עיוורת למנגנונים שיצרוה ולמניעים שבשירותם היא פועלת . על כן , בניגוד לתפיסה השמרנית המקובלת , הורקהיימר סבור כי תיאוריה צריכה לסגל לעצמה אופי ביקורתי כלפי העולם החברתי , הן כדי להיטיב להבין את המציאות החברתית הן כדי להשתתף במישרין בעיצובה . המושג “ התיאוריה הביקורתית “ נסמך על ההשקפה שלפיה התיאוריה המדעית נמצאת בקשר מתמיד עם השתנות המציאות והתפתחותה : תהליכים חברתיים — ובכללם תהליכים מושגיים — מעוצבים בידי האדם כישות חברתית , כלומר יש להם זיקה מהותית לבני אדם
|
|
|