|
|
Page:13
מבוא העצמאות והריבונות המדינית של העם היהודי שהושגה באמצע המאה ה - , 20 והבכורה שניתנה לשפה העברית בהתמודדותה עם היידיש כשהעברית הפכה לשפתה של מדינת ישראל , לרבות שפת הספרות המודרנית הנכתבת בארץ , יצרו אשליה שעם הישראליות הריבונית , תם משבר הזהות היהודי המודרני . אשליה זו צמצמה את העניין בתרגומה לעברית ובהנגשת מיטב הספרות העולמית הנכתבת בידי סופרים יהודיים בלשונות לעז , וחשיפתה לקורא הישראלי . כפירתו של ברוך קורצוויל בקשר שבין הספרות העברית המודרנית לבין הספרות העברית העתיקה לדורותיה מחד גיסא , ואידיאל הרציפות התרבותית מבית מדרשו של דב סדן , שצמצמה את הספרות היהודית לכל מה שנכתב בעברית או ביידיש ובמקרים מיוחדים גם באנגלית מאידך גיסא , הצרה את אופק הראייה , הקטינה את מנעד ההקשבה של קוראי העברית לספרויות של יהודים בשפות אחרות ופגעה בעקיפין גם ביכולתם להקשיב לקולות אחרים בתוך הספרות העברית . חיים חוצי גבולות של יהודי התפוצות כגון אלה של האנוסים והקונברסוס והמתבוללים שחזרו ליהדותם , חיים קרועים ממסורות וקהילות , הצמיחו מגוון זהויות שאינן יכולות להתקיים תחת נוסחת שייכות אחת , כמו כן הביאו ל " יודאיזציה של תרבות המערב " . רבים מהסופרים היהודיים הכותבים בלשונות זרות ויתרו אמנם על שייכות לקולקטיב היהודי המסורתי , ועם זאת לא ויתרו על זיקת שייכות לזהות יהודית או לעם היהודי . הם מנסים לחרוג מן היהודיות המקובלת הנושאת ציביון דתי - קהילתי ולנסח לעצמם ביטוי משלהם בתוך תפישת יהודיות אחרת , שאיננה מקובלת ואין לה מתווה ברור הממפה את מרחב המימוש של התנסות היהודים ביהדותם . בעולם יהודי מודרני שבו עבור רבים ההלכה איננה עוד מורת דרך , ונעדרת בו הוודאות באמיתות הגדולות שבמשך דורות שימשו עוגן זהות , נוצרו לעיתים קשרים לשורשים אנטינומיים של התרבות היהודית , וכך נעשו ספקות הזהות והיעדר המגבלות ההלכתיות המחייבות , לכר . 1 המבוא נכתב בהשראת ספרו וברוח דבריו של דן מירון : דן מירון , הרפיה לצורך נגיעה , פרוזה אחרת / מסות , עם עובד , תל אביב . 2005 . 2 שם , עמ ' . 164
|
|