sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:45

מדבריו של שר ההגנה הסורי עולה הטענה כי המצרים הציגו לסורים מצג שקר . סביר כי בתאומים שנעשו בין הצדדים לקראת המלחמה התחייבו המצרים לבצע במלחמה את תוכניתם המבצעית הישנה , בעלת היעדים הנרחבים בעומק סיני , והסתירו מהסורים את כוונותיהם לבצע בפועל את התוכנית החדשה בעלת היעדים המוגבלים . המצרים כנראה העריכו כי הסורים לא יסכימו לצאת למלחמה משותפת אם יביאו לידיעתם את התוכנית עם היעדים המוגבלים . נראה אפוא , כי המהלך ההתקפי בוצע בניגוד לדעתו של הרמטכ ” ל המצרי ולתוכנית המבצעית שהוא הוביל . המהלך בוצע בלחץ פוליטי שבו נדרש הצבא המצרי לפעול בלי שעשה את ההכנות המתאימות וללא היכולות הצבאיות הנדרשות , כדי להקל על הצבא הסורי נוכח הכישלון הצבאי שספג ברמת הגולן . האמצעים המיוחדים סוגיית האמצעים המיוחדים מחייבת אף היא התייחסות עניינית . לדעתי אכן היה גלום בהם פוטנציאל למידע התרעתי מדרגה עליונה . אינני יודע אלא מקריאת פרסומים שונים בתקשורת , מה דיווח ראש אמ ” ן לדרגים מעליו , איך התרשמו ומה הבינו מתשובותיו . אשפוך מעט אור על התייחסותו של ראש אמ ” ן לנושא . באחד הימים שקדמו למלחמה העליתי בשיחה עם מפקדי סא ” ל יונה בנדמן ( ראש ענף מצרים באמ ” ן מחקר ) סימני שאלה בנוגע לפעילות הצבאית המצרית . במיוחד תהיתי בנוגע לתרגיל המצרי רחב ההיקף שהחל עפ ” י המידע שהיה בידינו ב - 1 אוקטובר . יונה פנה לאריה שלו , אז ראש המחקר , זימן את שנינו למשרדו ואחרי שיחה קצרה פנה לראש אמ ” ן בפנייה דחופה . ראש אמ ” ן האלוף אלי זעירא הזמין אותנו ללשכתו . בפגישה אצל זעירא הצגתי פערי מידע הן בנוגע לפעילות הצבאית המצרית המוגברת בחזית התעלה והן בנוגע לתרגיל . הוספתי כי המידע על התרגיל הגדול מועט ביותר ואינו ברור . הדגשתי כי בגלל היעדר מידע ממשי על אופיו והתנהלותו בהשוואה לתרגילים מסוגו בעבר , עולים סימני שאלה על עצם קיומו של התרגיל – וזאת יותר משלושה ימים אחרי תחילתו . המלצתי לבחון פתיחת האמצעים המיוחדים שמעניקים סיכוי טוב להתבהרות התמונה . בתגובה שאל ר’ אמ ” ן את שלו אם יש שינוי בהערכת המודיעין ( שלפיה אין פני מצרים למלחמה ) . לאחר שנענה כי על פי הערכת המחקר אין שינוי , הבהיר ראש אמ ” ן כי בגלל מגבלות טכנולוגיות האמצעים הללו יופעלו אך ורק אם תהיה התרעה למלחמה או למצער אחרי שתפרוץ . לכן כל עוד אין שינוי בהערכה אין סיבה להפעילם . גם ר ’ מחלקת האיסוף , שנכח בפגישה , אל ” מ מנחם דגלי , התנגד לבקשה . האמצעים הופעלו יומיים - שלושה לפני פרוץ המלחמה במתכונת מצומצמת ורק מעטים היו שותפים לכך . באותם ימים הפעילו המצרים בהצלחה אמצעי הסתרה והונאה משמעותיים הן כלפי הצבא המצרי והן נגד צה ” ל . לכן בדיעבד , סביר שההימנעות מהפעלתם לא גרמה להחמצה קולוסאלית של “ ידיעת הזהב ” ( התרעה למלחמה ) הפוטנציאלית . עם זאת , אילו פעלו , ייתכן שהיו מתקבלות אינדיקציות יותר ברורות בנוגע לתרגיל ולפשר התכונה הצבאית הרבה שאפיינה את יחידות הצבא המצרי לאורך תעלת סואץ . אמ ” ן נותר עם פערי מידע המצרים השיגו את המטרות שהציבו לעצמם בעיקר בזכות הצלחת מבצע הצליחה והתבססותם ממזרח לתעלה וזאת חרף כישלונות מהדהדים ( מפלת ה - 14 באוקטובר , מבצע צליחת התעלה ע ” י צה ” ל , כיתור הארמיה השלישית , השמדת מערך סוללות הטילים קרקע - אוויר ( הטק ” א ) וההתייצבות בק ” מ ה - 101 בציר קהיר - סואץ בעוד הצבא הסורי ניגף בגולן ונאלץ לסגת . תוכנית המלחמה שהביא מקור הצמרת של המוסד לפני המלחמה לא הייתה התוכנית החדשה העדכנית , אלא התוכנית הישנה . זו הייתה כבר בעת הגעתה מיושנת ובלתי רלבנטית . צוות חדש שבראשו עמד הרמטכ " ל המצרי הביא בדרבונו ובאישורו של הנשיא לגיבושה של תפיסה ותוכנית מבצעית חדשות למלחמה נגד ישראל . התוכנית החדשה הותאמה ליכולות ולאמצעי הלחימה שעמדו לרשות הצבא , כפי שדרש הנשיא . לא היה שום מידע לפני המלחמה על התוכנית החדשה ומאפייניה . כן לא היה מידע שהמצרים מצאו בראייתם מענה מבצעי שיאפשר להם להתמודד עם העדיפות של צה " ל ביכולות המבצעיות של חיל האוויר והשריון . במסגרת התוכנית האופרטיבית החדשה הופעלה מלוא העוצמה הצבאית לכיבוש " קו בר - לב " ( מערך המעוזים ) , להקמת ראשי גשר מאובטחים בצדה המזרחי של התעלה , להשתלטות על השטח ( המוגבל ) של כ - 10 ק " מ בלבד ממזרח לתעלה ולהתבססות להגנה . יש להניח כי באוקטובר , 1972 כשנה וחצי אחרי ששאזלי נכנס לתפקידו כרמטכ " ל , הוא כבר הספיק להציג בפני הנשיא את התוכנית החדשה , או לפחות את עיקריה . הדבר חיזק את נחישותו של סאדאת כשעמד בפני המועצה הצבאית העליונה והחליט להדיח את שר המלחמה שהתנגד ליציאה למלחמה ואת קבוצת בכירי הצבא שתמכה בו . הערכת המודיעין של אמ ” ן , שכונתה ע ” י ועדת אגרנט “ הקונספציה” התבססה על הקונספציה המצרית והייתה נכונה עד אוקטובר . 1972 לפיה , מצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל אלא אם תבטיח לעצמה תחילה יכולת אווירית לתקיפה בעומק ישראל , ובמיוחד של שדות התעופה העיקריים כדי לשתק את חיל האוויר הישראלי . במהלך 1973 הפכה הערכת אמ ” ן למיושנת ובלתי רלבנטית ככל שהתוכנית המצרית החדשה גובשה . בעוד המצרים לא קפאו על השמרים , ביצעו שינויים , עדכונים והתאמות בתפיסת המלחמה ובתוכנית המלחמה וליוו אותם במאמצי הסתרה והונאה מוצלחים - נותר אמ ” ן עם פערי מידע והערכת חסר בתחומים משמעותיים ( הנחישות של הנשיא סאדאת , השינויים בצמרת הצבאית והביטחונית , התרגיל שלא היה , התוכנית האופרטיבית החדשה והמענה המבצעי המצרי ) . המלצתי לבחון פתיחת האמצעים המיוחדים שמעניקים סיכוי טוב להתבהרות התמונה . בתגובה שאל ר ' אמ " ן את שלו אם יש שינוי בהערכת המודיעין ( שלפיה אין פני מצרים למלחמה ) . לאחר שנענה כי על פי הערכת המחקר אין שינוי , הבהיר ראש אמ " ן כי בגלל מגבלות טכנולוגיות האמצעים הללו יופעלו אך ורק אם תהיה התרעה למלחמה או למצער אחרי שתפרוץ

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help