|
|
Page:38
חציית ים סוף בשידור חוזר מלחמת יום הכיפורים שלושת אלפים שנה מפרידים בין ההתנגשות של ישראל ומצרים על ים סוף . בסיבוב הראשון קיבלו בני ישראל רמז ללמדם כיצד יוכלו לצלוח את הקרב הבא . כשזה הגיע , הם לא היססו לנצל את המידע המודיעיני רס " ן ( מיל ' ) קובי | היסטוריון צבאי וקצין מודיעין “ ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר ... ” “ אמר אויב ארדוף , אשיג אחלק שלל , תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי ... ” סיפור יציאת מצרים נוסק לשיא הדרמה האלוקית עם טביעת המצרים בים . עם העבדים יוצא לחופשי בעקבות מנהיגו האהוב משה ושומע את ההבטחה האלוהית : “ ה ’ יילחם לכם ואתם תחרישון ” . זוהי הבטחה להצלחה ללא מאמץ של העם תוך הסתמכות מוחלטת על טובו של האל . אלא שהיא עומדת כביכול בסתירה לדרישת האל ממשה בפסוק הבא מיד אחר כך : “ מה תצעק אלי , דבר אל בני ישראל וייסעו ” . מפסוק זה עולה כי הבורא מצפה מבני ישראל להתאמץ ( " וייסעו ” ) ולא לשבת ולהמתין לנס . המדרש מספר על השבטים המבקשים לקפוץ לים ראשונים ועל מעשה הגבורה של נחשון בן עמינדב , הקופץ לים והולך עד נחיריו במים הגועשים כתנאי מקדמי לנס הגדול . גם מדרש זה מעיד כי העם נדרש למעורבות של ממש , “ השתדלות ” בלשון החסידות , בטרם יושפע ממרום השפע הגדול של האל . לכן מפרשת אמרה חסידית את הפסוק המבטיח “ ה ’ יילחם לכם ואתם תחרישון ” בדרך מקורית , המביעה את היפוכו של המסר : ה ’ יילחם לכם” – הבורא ייתן לכם את הלחם רק בתנאי שאתם “ תחרישון ” - תחרשו את החריש הראשון בדרך לזריעה ותעשו את המאמץ הראשוני . כך או כך , העם כולו חוזה בנפלאותיו של הבורא על ים סוף . בני ישראל ראו כי “ ה ’ איש מלחמה ה ’ שמו ” , לצד המשמעות הנסית והאמונית המחייבת את היהודי להזכיר מדי יום את יציאת מצרים . עם העבדים לומד שם על שפת הים פרקים ראשונים גם בדרך המלחמה ובחוקיה . אחרי 210 שנות יציאת מצרים . עם העבדים לומד על שפת הים פרקים ראשונים גם בדרך המלחמה ובחוקיה
|
|
|