|
|
Page:13
הציע האיש שיבוא ויסייע למפלגה שם . גריגולביץ ’ הגיע ב - 1934 לארגנטינה ופעל שם כשנתיים , עד שהמשטרה המקומית עלתה על עקבותיו והוא נאלץ לרדת למחתרת . הנהגת המפלגה הקומוניסטית החליטה למלט אותו מהמדינה וב - 1936 הוא נשלח לספרד , שם פרצה אז מלחמת האזרחים . הגיוס על ידי המודיעין הסובייטי בספרד כשהגיע לספרד , חבר גריגולביץ ’ ללוחמים הרפובליקנים . הוא הצטרף ליחידה מיוחדת שפעלה נגד נציגויות דיפלומטיות זרות במדריד , שניצלו את חסינותן כדי לסייע לאנשיו של הרודן פרנסיסקו פרנקו . לוחמי היחידה פשטו על נציגויות אלה וערכו בהן חיפושים לאיתור נשק וציוד שנועדו לצבאו של פרנקו . אנשי היחידה אף הוציאו להורג חשודים בפעילות למען הדיקטטור . במסגרת פעילותו זו הכיר גריגולביץ ’ את היועץ הסובייטי לענייני מודיעין וחבלה , גנרל הנקוו ” ד אלכסנדר אורלוב , שגייס את גריגולביץ ’ לפעילות למען המודיעין הסובייטי בספרד . במסגרת זו ארגן גריגולביץ ’ קבוצה של קומוניסטים נאמנים ועסק בחיסול תומכיו של מקים " הצבא האדום " , לב טרוצקי , בקרב הכוחות הרפובליקנים . קבוצה זו גם חיסלה את מנהיג הטרוצקיסטים בספרד אנדראו נין . בסוף 1937 הגיע גריגולביץ ’ לברית המועצות , שם זכה לכבוד רב מצד אנשי הנקוו ” ד ואף נפגש עם ראשי הארגון . בנקוו ” ד הוחלט שגריגולביץ ’ לא יחזור לספרד אלא ינוצל למשימות אחרות . הראשונה - צירופו לצוות שיועד לחסל את טרוצקי . שתי תוכניות , חיסול אחד היעד על הכוונת היה טרוצקי , ממנהיגי מהפכת 1917 ומי שעמד בראש " הצבא האדום " במלחמת האזרחים . לאחר עלייתו של סטלין לשלטון הפך טרוצקי ליריבו המר , גורש מהמפלגה הקומוניסטית וב - 1929 אף מברית המועצות . לאחר שהתגורר בטורקיה , בנורבגיה ובצרפת קיבל מקלט מדיני במקסיקו . הצייד , גריגולביץ ’ , נשלח מברית המועצות למקסיקו דרך ארה ” ב . הוא שהה מספר חודשים בניו יורק כשעסק בהכנות למבצע . במסגרתן גייס קומוניסט אמריקאי צעיר שבתדרוכו התקבל מאוחר יותר כמאבטח בביתו של טרוצקי במקסיקו . מפקד המבצע בשטח היה קצין נקוו ” ד בכיר ומנוסה בשם נחום אייטינגון , שכינויו היה טום . גריגולביץ ’ שימש כיד ימינו וכינויו במבצע היה פיליפ . הסובייטים הכינו שתי תוכניות לביצוע משימת החיסול . לפי התכנית הראשונה אורגנה קבוצה של קומוניסטים ספרדיים ומקסיקניים , “ בוגרי” מלחמת האזרחים בספרד , שצוידו ואומנו בנשק . אלה היו אמורים לחדור לביתו של טרוצקי , שבפרבר של מקסיקו סיטי . המאבטח שגייס גריגולביץ’ אמור היה לפתוח בפניהם את השער לחצר הבית ולאפשר לקבוצה לחדור פנימה ולחסל את טרוצקי ומשפחתו . בתכנית השנייה היה מעורב קומוניסט ספרדי צעיר , ראמון מרקאדר ( , ( Ramon Mercader שגויס למודיעין הסובייטי על ידי אייטינגון . מרקאדר הצליח ליצור קשר רומנטי עם אחת המזכירות האישיות של טרוצקי , סילביה אגלופ , לאחר שהציג עצמו בפניה כאיש עסקים קנדי בשם פרנק ג ’ קסון . סילביה ערכה היכרות בין “ פרנק ג ’ קסון ” לבין טרוצקי ו ” ג ’ קסון ” החל לבקר בבית . בלילה שבין 23 ל - 24 במאי 1940 חדרו לביתו של טרוצקי כ - 20 חמושים , חלקם לבושי מדים של שוטרים מקומיים . התוקפים ריססו את הבית באש אוטומטית והשליכו רימונים . התוקפים למדו כי ניסיון זה כשל מחדשות השעה 6 : 00 ברדיו המקומי . אייטינגון וגריגולביץ ’ החלו אפוא לקדם את התכנית השנייה . על ראמון מרקאדר הוטלה אישית המשימה לחסל את טרוצקי במהלך ביקור בביתו . ב - 20 באוגוסט 1940 ביקר מרקאדר בביתו של טרוצקי וכשזה הפנה אליו את גבו , הנחית מכה חזקה על ראשו בגרזן של מטפסי הרים . טרוצקי נפצע אנושות ונפטר בבית החולים . לאחר החיסול עזב גריגולביץ ’ את מקסיקו ועבר לקובה עם אשתו , קומוניסטית מקסיקנית , שהיתה שותפת סוד לפעילותו . בסוף 1940 הוא קיבל הוראה להגר שוב לארגנטינה . דרום אמריקה : פיצוצים בנמל בואנוס איירס הזוג גריגולביץ’ הגיע לארגנטינה בדצמבר 1940 בזהות חדשה ועם כינוי מבצעי חדש לבעל : “ ארתור ” . משימתו הייתה לגייס מקורות . הקשר עם ה ” מרכז ” התנהל באמצעות השלוחה הסובייטית בניו יורק , התכתבות סמויה ובלדרים . על גריגולביץ ’ הוטל לפעול בנוסף באורוגוואי ובצ ’ ילה . ביולי , 1940 כחודש לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות , נדרש גריגולביץ’ לחבל במהירות באספקה של חומרי גלם שהגיעה מדרום אמריקה לגרמניה . ארגנטינה וצ ’ ילה היו אז מדינות ניטרליות והגרמנים רכשו מהן דגנים ובשר . מצ ’ ילה רכשו הגרמנים גם חומצה חנקתית , המשמשת לייצור אבק שריפה וחומרי נפץ . החומצה נשלחה מצ ’ ילה לנמל בואנוס איירס ומשם לגרמניה דרך מדינות אירופיות ניטרליות , כמו פורטוגל ושוודיה . בתוך זמן קצר הצליח גריגולביץ ’ לגייס , בסיוע המפלגות הקומוניסטיות המקומיות , כ - 200 סוכנים שפעלו למען המודיעין הסובייטי בארגנטינה , אורוגוואי וצ ’ ילה . הוא גם הצליח להקים מעבדה לייצור פצצות שהטמינו אנשיו בנמל בואנוס איירס , בבטן אניות שהובילו מטענים לגרמניה . היו אלה פצצות השהייה שהתפוצצו כשהאניות היו בלב ים . אנשיו של גריגולביץ ’ פוצצו יותר מ - 50 אניות וכן מחסנים בנמל , שאחסנו מטענים שנועדו לגרמניה . הגרמנים דרשו לחקור את סיבת הפיצוצים אולם המשטרה המקומית לא עמדה במשימה והגרמנים חדלו מלהשתמש בנמל זה . ביוני 1944 קיבל גריגולביץ ’ הוראה מהמרכז במוסקבה - להפסיק כל פעילות חבלנית ומודיעינית . הן המודיעין הבריטי והן המודיעין האמריקאי עלו על קיומה של פעילות חשאית סובייטית בארגנטינה ואף על קיומו של סוכן המכונה ארתור . גריגולביץ ’ ואשתו נדרשו אפוא לעזוב את ארגנטינה והם עקרו למונטווידאו , בירת אורוגוואי . בסוף אותה שנה , משנוצרו קשרים דיפלומטיים בין ברית המועצות לצ ’ ילה , הגיעו לשם גם אנשי מודיעין סובייטים . גריגולביץ ’ זומן לבירה סנטיאגו ונדרש להעביר לנציג השלוחה בצ ’ ילה את מקורותיו . בסנטיאגו נפגש גריגולביץ ’ עם אחד ממקורותיו , סופר צ ’ יליאני שמקורו בקוסטה ריקה , ובסיועו ניסה להשיג דרכון של מדינה דרום אמריקאית . האיש היה מיודד עם שגריר קוסטה ריקה בצ ’ ילה וגריגולביץ ’ יצא נשכר : לא רק שקיבל דרכון של המדינה על שם תיאודור קסטרו , אלא שהשגריר – שכלל לא הכירו – הגדיל לעשות וצייד אותו במכתב המלצה אישי . התנקשות בחייו של טיטו נתפסה בעיני גריגולביץ ' כרעיון מטורף , אך הוא שתק . הוא גם ידע שאם אחד הרעיונות יבוצע הוא לא ייצא מזה בחיים . גריגולביץ' התבקש לכתוב מכתב לאשתו שבו יסביר לה שהוא מוכן להקריב את חייו למען עניין נשגב . הוא כתב את המכתב במקום ומסר אותו לבני שיחו
|
|