|
|
Page:11
מבוא ספר זה עוסק בפער שבין התיאור האידיאלי של הנביא מלאכי את הכהנים , לבין האפיון העולה מן הפתגם העממי המכתיר את שם הספר . הנביא מלאכי שר להם שיר הלל : תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון : כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ( מלאכי ב ו - ז ) . אבל הפתגם הנ " ל : ' הכהנים רגזנים הם ' , מנמיך ומעכיר את דמותם . שתי המימרות שנבחרו כמוטו לספר זה , משקפות את עומקו ומורכבותו של הפתגם . האחת מצוטטת מתוך פיוטו של הפייטן הארצישראלי הקדום יוסי בן יוסי , היוצר את האוקסימורון הנפלא : " נוצרי חוקים ובוזזי מצוות " . השנייה היא שאלתו של החכם הבבלי רב יוסף : " כהן זה שחוטף את המתנה , מחבב הוא את המצוה , או מזלזל הוא במצוה ?" ( חולין קלג , א ) . תמונה היסטורית של הכהונה בישראל מתחלקת לשלוש תקופות מרכזיות : תקופת בית ראשון ; תקופת בית שני ; והתקופה שלאחר חורבן בית שני - תקופת המשנה והתלמוד . נסקור בזה את שלוש התקופות בקצרה . תקופת בית ראשון " מעלה יתרה של קדושה נודעת להם לכהנים בהיותם , לפי עיקר מהותם , משרתי אלהים . אין הכהנים פועלים כשליחיו של הציבור , באשר גם זכות הכהונה אינה נובעת מכוחו של הציבור . זכות זו נתפסת במקרא . 1 יוסי בן יוסי : אזכיר גבורות אלוה , שורה , 142 מהדורת א . מירסקי , עמ ' . 150 כל ההדגשות בספר הן של המחבר , אלא אם כן צויין אחרת .
|
|
|