sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

חלקם עמוסי ניגודים ומאבקים , ואחרים - אולי רובם - הם שתוקים , משתיקים ומוסתרים בכסות של משמעויות תרבותיות דומיננטיות . הטענה העוברת כחוט השני בכל המאמרים היא שבמפגשים אלו מכוננים מארגי חיים הפורמים את הקטגוריות ומעניקים להן ביטויים ארגוניים ורובדי משמעות חדשים . הספר שוטח גישה בין - תחומית ונותן ייצוג לקבוצות שונות במזרח התיכון . מסגרת - העל מחברת בין פרקי הספר , אולם כל מאמר משקף את תרומתם הייחודית של כל חוקרת וחוקר . כל אחד מהמאמרים מבקש , בדרכו ובשדה המחקר שלו , לאתר נקודות מפגש החושפות היבטים שונים של פקעת היחסים המורכבת שבין מגדר , דת ומדינה . בחרנו להביא מגוון מבטים - סוציולוגיים , אנתרופולוגיים , היסטוריים ומשפטיים . במובן זה , המבט הקלידוסקופי הוא לב לבו של המהלך התיאורטי והאמפירי שהספר מבקש לקדם . עם זאת , מאמרי הקובץ דנים במידות שונות של הדגשה ופירוט בכל אחת משלוש הקטגוריות . זאת ועוד , חלק מהחוקרות ומהחוקרים בחרו לעסוק בקשרי הגומלין עם קטגוריות נוספות . כך , מאמרה של תגריד יחיא - יונס מוסיף לדיון את קטגוריית הזרות , מאמרה של ענת לפידות - פירילה בוחן את קטגוריית הילידות ההיברידית , נסים ליאון מצרף את קטגוריות המעמד והאתניות , דפנה הקר מצביעה על הלאום כקטגוריית זהות נוספת ומראם מסארוי נדרשת לקטגוריית השכול . ואולם , כאמור , ההיגיון התיאורטי המשותף הוא שהמפגש בין הקטגוריות מכונן מציאות מורכבת שאינה מתמיינת בקלות לקטגוריות סגורות . הספר פותח בדיון תיאורטי בתפיסה העומדת בבסיסו . מאמרה של חנה הרצוג , " התרת הסבך של המודרניות : ההבניה ההדדית של מגדר , דת ומדינה " , פורש לפני הקוראים דיון בשלוש הקטגוריות הרווחות בשיח האקדמי והציבורי בניתוח אופייה ומהותה של חברה מודרנית . הצגת הקטגוריות האלה מלווה לא אחת בהדגשת הניגודים ביניהן - בין דת לחילוניות , בין מדינה לדת , בין גברים לנשים . ואולם , כפי שנכתב רבות , ההנגדה הבינארית היא מנגנון לארגון ולתיאור של סדרים חברתיים ; היא משמשת דרך לייצוג הסדרים ותפיסות עולם המבחינים באופן דיכוטומי בין עולם מסורתי לעולם מודרני . כמו קזואו אוטסוקה ודייל אייקלמן , הטוענים כי מסורת , כמו מודרניות , היא תהליך ( Otsuka and , ( Eickelman 2008 כך גם הרצוג מבהירה כי לעתים קרובות מדי קטגוריות אלו נחשבות להוויות נתונות , קבועות ומובנות מאליהן , שאינן דורשות הבהרה או הצדקה . הרצוג קושרת זאת לאופן שבו הובנה השיח על המודרניות ולמקומן של שלוש הקטגוריות בניתוח המודרניות . עיון במחקר מגלה כי הגדרתן של קטגוריות אלו שנויה במחלוקת , וכך גם מידת הרלוונטיות שלהן לניתוח הסדר החברתי הקיים ולהבנתו . עם זאת , טוענת הרצוג , אף שאלה הן קטגוריות מרובות פנים , תוצר של הכלאה עם קטגוריות אחרות , בפועל הן שימשו ועדיין משמשות גורם מכונן מציאות ובו בזמן גורם מאיין ; גורם מעניק משמעות , ממשמע ומגייס , אך בה בעת מדכא ; גורם המחולל מאבקים אך גם משתיקם . שלוש הקטגוריות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help