|
|
Page:13
מלכת המדעים של ימי הביניים וראשית העת החדשה - איננה מקובלת במדע המודרני , שכונן מתוך דחיית הפרדיגמה התיאולוגית . אולם בניגוד למרבית הדיסציפלינות האקדמיות כיום - ובכלל זה מדעי הטבע ומדעי הרוח והחברה , הדוחים בכל תוקף פרדיגמות תיאולוגיות ( למשל את תורת התכנון התבוני ) - בחקר הדתות עדיין מקובלת ההנחה שמפגש מיסטי בין האדם לאלוהות הוא גורם המסביר תופעות חברתיות , היסטוריות ותרבותיות . לטענתי , ההיגיון התיאולוגי הנעוץ בשימוש בקטגוריה " מיסטיקה " מכתיב ומעצב את פרקטיקות המחקר של השדה האקדמי המוקדש ל " מיסטיקה היהודית " . כפי שאראה בפרקי הספר , הגדרת גבולות שדה המחקר , מתודות המחקר הנהוגות בו , הערך הסימבולי של המחקר והמטרות שהוא שואף לקדם נקבעים במידה רבה באמצעות הפרדיגמה התיאולוגית המכוננת שלו . גם השינויים שחלו בשדה - פרספקטיבות וכיווני מחקר חדשים ושינויים תיאורטיים ומתודולוגיים - מושפעים מאוד מההיגיון התיאולוגי של השדה ומבטאים שינויים בהנחות ובאידיאולוגיות התיאולוגיות של החוקרים . בפרקי הספר אבקש לחשוף את תהליכי כינונה של הקטגוריה "מיסטיקה יהודית " , להבהיר את הגורמים שהביאו לבניית שדה מחקר המבוסס עליה ולהראות כיצד ההיגיון התיאולוגי של המושג " מיסטיקה " עיצב את התיאוריה והמתודולוגיה של שדה המחקר . הפרק הראשון עוסק בגנאלוגיה של הקטגוריה המודרנית " מיסטיקה " ובאופן עיצובה בשלהי המאה התשע - עשרה ובראשית המאה העשרים . בפרק זה נבחן את הקשרן התיאולוגי של ההגדרות המודרניות של המיסטיקה . מסקירתן עולה כי ביסוד התפיסה הפרניאליסטית של המיסטיקה , הגורסת שכל החוויות המיסטיות זהות ביסודן , עומדות הנחות תיאולוגיות ; הנחות כאלה קיימות גם בגישה הקונטקסטואליסטית , שלפיה הפירושים לחוויות המיסטיות ואף החוויות המיסטיות עצמן מעוצבים על פי ההקשר התרבותי שלהן . בפרק מוצג הקושי הכרוך בשימוש במושג המיסטיקה כבקטגוריה אנליטית : נראה שהמיסטיקה איננה תופעה אוניברסלית , הקיימת בכל תרבות אנושית כמעט , אלא הבניה דיסקורסיבית מודרנית המאגדת מגוון רחב של תוצרים תרבותיים , שאין ביניהם כל מכנה משותף פרט להנחת החוקרים שהם כולם תוצר של חוויה רוחנית נסתרת . הבניה לשונית ותרבותית זו , שהתגבשה באירופה במאה התשע - עשרה , שימשה בסיס להיווצרות דיסציפלינות ושדות מחקר אקדמיים העוסקים בחקר התופעה האוניברסלית " מיסטיקה " ובחקר מסורות " מיסטיות " ספציפיות , ובכללן " המיסטיקה היהודית " . שני הפרקים הבאים של הספר עוסקים בתהליכי הייצור והשימור של הקטגוריה " מיסטיקה יהודית " ושל השדה האקדמי שהוגדר ונוהל באמצעותה . בפרק השני אראה כיצד חשף מרטין בובר את המיסטיקה היהודית וכיצד כוננו גרשם שלום
|
|
|