sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

קבלה , ובראשם משה אידל , אף ביקרו את שלום ואת ממשיכי דרכו על שלא עסקו דיים בחקר ההיבטים המיסטיים של הקבלה . בהשפעת אידל , גם כיום ממשיכים חוקרים רבים להדגיש את ההיבטים החווייתיים והאקסטטיים של הקבלה והחסידות . בעזרת מחקר פנומנולוגי והשוואתי הם חותרים להבין את מבני העומק ואת המודלים הבסיסיים של החוויה המיסטית האוניברסלית , שלדעתם עומדת מאחורי ספרות הקבלה והחסידות . מבחינה זו , הקטגוריה המכוננת של מחקר הקבלה והחסידות - המיסטיקה היהודית - ממשיכה להגדיר את שדה המחקר ולהכתיב את הפרקטיקות המחקריות הנהוגות בו . ספר זה עוסק בבחינה ביקורתית של הפרויקט המתמשך העוסק בחשיפת קיומה של מיסטיקה יהודית . הוא מבקש לחשוף את גורמי העומק המנחים פרויקט זה ואת השלכותיו על האופן שבו הקבלה והחסידות מפורשות ומעוצבות בהווה . בספר אבחן את הופעתה של הקטגוריה " מיסטיקה יהודית " , את התגבשות התפיסה המזהה את הקבלה והחסידות ( וכמה זרמים אחרים ) כמופעים יהודיים של תופעה אוניברסלית , ואת כינונו של שדה מחקר אקדמי המוקדש לחקר המיסטיקה היהודית . מטרתי היא לחשוף את ההקשרים ההיסטוריים ואת התהליכים הדיסקורסיביים שהביאו להבניית המושג " מיסטיקה יהודית " ולהפיכתו לקטגוריה אנליטית , המכתיבה את הדרך שבה הקבלה והחסידות נחקרות ומובנות באקדמיה ובציבור הרחב , ואף מעצבת תנועות קבליות וחסידיות בנות זמננו . אני מבקש להראות כיצד הקטגוריה " מיסטיקה יהודית " וההנחות התיאולוגיות הכרוכות בה הכתיבו את התיאוריות ואת הפרקטיקות של מחקר הקבלה והחסידות , וכיצד השינויים והמהפכות שהתרחשו בשדה המחקר עוצבו לפי ההיגיון שהכתיבה קטגוריה זו . שתי טענות עיקריות מנחות את הדיון כאן בקטגוריה המכוננת "מיסטיקה יהודית " ובשדה המחקר שלה , ומן הראוי להציגן ולהבהיר אותן כבר בראשית הדברים . טענתי הראשונה היא שמיסטיקה בכלל , ומיסטיקה יהודית בפרט , אינן תופעות טבעיות ואוניברסליות אלא הבניות דיסקורסיביות שנוצרו במאה התשע-עשרה והעשרים ושימשו לקטלוג , להערכה ולהסבר של מגוון תוצרים תרבותיים ומבנים חברתיים שאינם בהכרח קשורים זה בזה . כלומר , לדעתי , התופעות המכונות " מיסטיות " בתרבות היהודית ובתרבויות אחרות אינן נושאות תכונות או מאפיינים משותפים המייחדים אותן מתופעות אחרות . מיסטיקה , לטענתי , היא קטגוריה שנוצרה במערב אירופה ובארצות הברית בשלהי המאה התשע - עשרה , מתוך אינטרסים וצרכים שונים של התקופה , ושימשה לארגונם ולפירושם של מגוון טקסטים , פרקטיקות וקבוצות חברתיות . לתופעות המוגדרות " מיסטיות " אין תכונות המשותפות להן ורק להן - להוציא את הנחתם של המשתמשים בקטגוריה הזאת , שתופעות אלו נוצרו בהשראת חוויות מיסטיות , כלומר הן תוצאה של

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help