|
|
Page:11
מבוא : חילון וחילוניות - מצע תיאורטי ומתודולוגי יוכי פישר המונחים " חילוניות " ו " חילון " , במשמעותם כתהליכי התרחקות שונים מהדת , ממוסדותיה , מערכיה וממנהגיה , עברו בעשורים האחרונים של המאה העשרים שינויים מרחיקי לכת . הזרז העיקרי לשינוי נבע מביקורת על תזת החילון הקלאסית , ביקורת שהחלה להישמע מראשית המאה העשרים ובעיקר ממחציתה . עד אז , הנרטיב המקובל , ששורשיו עוד בתקופת הנאורות , תיאר במונחים דיכוטומיים בדרך כלל את המסורת והדת הישנות אל מול ההתפתחות , המודרנה והקדמה . התפיסה הייתה כי תהליך המודרניזציה נושא בחובו גם שינוי אבולוציוני הכרחי של העולם המסורתי , המתקדם אט אט אל עבר עולם מודרני שהווייתו הבסיסית היא חילונית . שינוי זה התבטא , לפי תפיסות אלו , בנסיגת הדת ממרכז החיים בתחומים שונים ; בהחלשת כוחה בזירה הציבורית והעתקת מרכז הכובד שלה אל הזירה הפרטית ; בהפרטת הדת והיפרדותה מתחומי חיים שונים ( למשל כלכליים , פוליטיים , מדעיים ); בהיפרדות מנורמות דתיות ומסמכות הדת ; בהתגלעות משבר אמון בגורמי תיווך מסורתיים ; בהמרה של ערכי הדת בערכים מודרניים ; בהתרחקות מאמונות הנוגעות למציאות טרנסצנדנטית ; ובהתגברות החשיבה הרציונלית והמדעית לעומת החשיבה המסורתית הנסמכת על העל - טבע . למן שנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלה כאמור להיסדק תזת החילון הקלאסית הזאת על גרסאותיה השונות . הסדקים נבעו במציאות שבה לא היה אפשר להתעלם עוד מהכוח ומהחיוניות של תופעות דתיות , ישנות כחדשות , שבצבצו וצמחו בתוך סוגים שונים של המודרנה . בין השאר התבטאו תופעות אלה בעליית משקלם של יסודות דתיים בחיים הפרטיים והציבוריים ; במשיכתן הגדולה של תנועות דתיות מתחדשות ; ובצמיחה של תנועות דתיות פונדמנטליסטיות , המבוססות בין היתר על הנחות יסוד של אותה מודרנה ( . ( Eisenstadt 2008 הביקורת על תפיסות החילון הקלאסיות טענה שהתפיסה בדבר קשר ישיר בין תהליכי המודרניזציה לתהליכי החילון אינה תקפה בהכרח ואין זהות מלאה בין אלו לאלו . ביקורת זו התבססה בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים בעבודותיהם של סוציולוגים ופילוסופים שעסקו בתופעת החילון והתגברות הדת . 1 רשימת החיבורים המייצגים את הגישה הזאת ארוכה ומגוונת . היא פותחת בהגותם של הוגי ההשכלה כמו יום וקומט , ממשיכה בסוציולוגיה של ראשית המאה העשרים בהגותם של ובר , דורקהיים וממשיכיהם , וכוללת גם תזות מרקסיסטיות ואת החשיבה הפסיכולוגית מבית מדרשו של פרויד . ראו למשל ; Parsons 1966 ; Wallace 1966 Berger 1967
|
|
|