|
|
Page:10
חברתיים וכלכליים , היא לא הייתה מנותקת ממאורעות היסטוריים ולא מחזון גדול שליווה את הקיבוצים . תמיד התקיים מתח בין הרצון לבנות תעשייה אחרת , המתאימה לחזון החברה האלטרנטיבית , לבין הראייה של התעשייה כמצע לנורמליזציה של הקיבוץ . האם יוכל הקיבוץ גם לגלות יכולת לשנות את הארגון של הפעילות התעשייתית בהתאם לחזון של תיקון החברה , וגם להיענות לרצונו ליצור לעצמו מצע כלכלי נוח ? במקומות שונים החליטו לממש את אחד הקטבים או איזה שהוא תמהיל בין שניהם . לעתים קרובות היה נראה כי הפרדוקס הוא בעיצומו : הקיבוץ אינו יכול שלא להישען על התעשייה שלו , אך התעשייה שלו מכריחה אותו לסטות מהרעיון ליצור קיבוץ . דווקא ההיסטוריה , מאורעות ותהליכים בתוכם פעל הקיבוץ , ערכים אותם ניסה להגשים וקרעים עמוקים שנוצרו מתוך חוסר יכולתה של הסביבה להעניק בית , הפכו את הפרדוקס על פיהו . ההיסטוריה העניקה לתעשייה הקיבוצית אפשרויות יצירתיות . המגבלות הפכו לאתגרים . עוד לא נעשה ניתוח של המצור התעשייתי שבו נמצאה מדינת ישראל עקב החרם הערבי והכניעה המערבית בפניו . גם לא נחקרו הפתיחות לגלובליזציה ולמשק הבינלאומי , התפתחות האומות החדשות , המלחמות , ופרספקטיבת השלום בדבר חזון של בניית מפעלים תעשייתיים בקיבוץ ובארץ . ההיסטוריה , לעתים , שברה דווקא את הפרדוקס המאיים . כשהתמוטטה ברית המועצות היו רבים בעולם שאמרו כי הגיעה העת ליצירת אנושות חדשה . הנסיבות ההיסטוריות נראו ודאיות . התעשייה הראשונה שהייתה צריכה להיות מושפעת מהמצב החדש הייתה תעשיית הנשק בעולם . נשאלה השאלה : איך להפוך תעשייה אסטרטגית של חימוש לבית חרושת למחבתות ? מהנדס נלהב , יהודי אמריקאי , הוגה ולוחם לזכויות אדם , יצא לברית המועצות להדריך את התעשייה למפנה הגדול . התברר לו כי למרות השינויים הפוליטיים הכבירים , החברה נשאה בתוכה מסורת היסטורית עמוקה מאוד של שמרנות ודוגמאטיות וסירבה לקבל את השינוי שהתבקש . ההיסטוריה לא הסתיימה בשלום נצחי ... היא סירבה להפוך את הטילים למחבתות . במקום מלחמת המעצמות , הטרור העולמי הוא שנתן גיבוי מאסיבי לתעשיות מסוימות . מי שסירב לדיון רציני על האופי ההיסטורי של ההתפתחות התעשייתית , מי שביקש לקבל גט מההיסטוריה , נפל לה קורבן עד מהרה ...
|
|
|