|
|
Page:12
שנהבי באותו זמן . כך , באפריל , 1940 הוא שולח לברנדשטטר מכתב מודאג : " ניסיתי אמש לקרוא בכל מכתביך שהגיעו בעניין ' בריט ' , ושוב נוכחתי שמתוך כל האינפורמציה אין לנו כאן מושג מכל אשר פעלת שם עד היום . אינני יודע אם קנית את המכונות , מה מחירן , היש רשיון מצד הקונסול האנגלי , למה אין החומר הזה בידינו וכ " ה . " נושאים נוספים שאותם אמור היה ברנדשטטר לבדוק היו פרויקט של מפעל לשימורי דגים , שהציע ד " ר וידרו ומהלכים הקשורים בהקמת מפעל הגלוקוזה ( " גלעם " ) . שנהבי , ברנדשטטר וחבריהם חיפשו בעל מקצוע חיצוני , שיצטרף כשותף לפרויקט והתלבטו במי לבחור מבין השמות שהוצעו להם . התכתובת מאותם ימים מציגה את הדברים כלשונם . כותב שנהבי לברנדשטטר : אשר לארנשטין - אבל , לא אבין למה הנך פתאום מציין , שאבל נמצא רחוק . הרי דווקא מפני שהוא יכול מיד להיות קרוב , ז " א לבוא להשתקע בארץ , אנו חושבים שיש להתחשב עם הקדיטורה [ צ " ל " קנדידטורה " , כלומר מועמדות - יב " נ ] הזו . שמענו שהוא עבד כבר בטירס ואינני מבין למה פתאום לא יבוא בחשבון עבור התוכנית שלנו . ואשר למכונות , הרי בכל זאת ישנה דעה שאפשר יהיה חלק גדול להכין כאן בארץ ואת החלק השני להשיג באנגליה . ולנו , מהרבה בחינות , דווקא חשוב להזמין את המכונות באנגליה ... שאלת ארנשטין נראית לי קצת מפוקפקת . לא ביחס למומחיותו . אני משוכנע שהוא הכי מתאים . אבל מה טעם להתקשר כיום עם אדם אשר בעוד זמן מה יכול להיות קרוע מאיתנו בגלל המלחמה ? אותו דבר ביחס לתוכניות והזמנת המכונות . אני יודע שאין לסמוך רק על פגנר , ולכן , מכל הבחינות , טוב שיהיה כאן בארץ עוד אדם אחד ... אגב : נודע לי היום במקרה שהחליטו על עין - שמר . ההחלטה עדיין בסוד . למה ? אינני יודע . כעבור כשבועיים הוא שב ומעדכן את ברנדשטטר . שנהבי ואדם בשם יצחק הגיעו להחלטה משותפת , על פיה לא יוכל יצחק לקבל על עצמו את האחריות הבלעדית למפעל הגלוקוזה . הם מציעים את ארנשטיין כשותף , בתנאי שיהיו בטוחים שהוא עומד להגיע ארצה : " מצד שני , " מוסיף שנהבי , " מסכים פיבל (?) להציע לנו , שהמשביר יקבל עליו את האינסטלציה של בית החרושת ויקבל את אבל לשנה אחת בתור עובד אצלם , ותוך כדי העבודה יתברר עד כמה רצוי ואפשרי להמשיך אתו לעבוד . " ההצעה הזאת הקלה על שנהבי במידה מסוימת , גם אם לא פתרה את כל השאלות שהציקו לו :
|
|