sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

מקום מרכזי בחשיבה האסטרטגית האמריקאית מכיוון שחלקו – האוקיינוס השקט – הוא המרחב המשתרע בין היריבות האסטרטגיות של המאה ה - , 21 ארה ” ב וסין . ההתעצמות הכלכלית הדרמתית של סין בעשורים האחרונים מתורגמת אט - אט לעלייתה למעמד של מעצמת - על - ובהכרח למתח עם ארה ” ב . מתח זה מתועל בינתיים לאפיקי סייבר וים . באופן יותר קונקרטי , סין הכריזה בשנים האחרונות על שורה של דרישות טריטוריאליות בים סין הדרומית ( על בסיס “ קו תשעת הקווים ” ) , הקימה מבני קבע על שבע שוניות הרחק מחופיה כדי לתמוך בדרישות אלו , והציבה אסדת קידוח בים בקרבת וייטנאם . בנייר אסטרטגי ראשון מסוגו הצהירו הסינים במאי 2015 כי עליהם “ לזנוח את המנטליות שלפיה היבשה היא בעלת משקל יותר נכבד יותר מזה של הים ” , וכי “ יש להקנות חשיבות גדולה לניהול הימים ולהגנת זכויות ואינטרסים בים ” . במקביל , מקדישה סין מאמץ ניכר לבניית צי המסוגל לפעול הרחק מחופיה (“ צי מים כחולים ” ) ולפתוח יכולות של מערכות גילוי ואמל ” ח המכונות A 2 AD שיקשו על הפעלת כוחות ימיים זרים בקרבה יתרה לחופיה . ארה ”ב הביעה דאגה מהתנהגותה של סין בתחומים אלו ובמהלך אוקטובר 2015 השיטה בכוונת מכוון כוחות צי בתוך המרחב הימי אותו דורשים הסינים לעצמם , כדי להפגין את מחויבותה של וושינגטון לעקרון חופש השיט . סכנות מהים ואולם , לא רק הסוגיה הסינית דחפה את ארה ”ב לשוב ולהתייחס לסוגיות הימיות . לאחר התקפת הטרור של , 9 . 11 האמריקאים החלו לחשוש כי פיגועי טרור עשויים להגיע מן הים , בייחוד דרך מכולות . סוגיה אחרת היא התגברות המתיחות הבינלאומית סביב התמוססות הקרחונים בים הארקטי . זו מבשרת אפשרות של כריית מחצבים שם ומיצוי נתיבי התנועה הימית המקצרים בצורה משמעותית את נתיבי השיט מאמריקה לאירופה . בנוסף , מאז ראשית העשור שעבר התחדדה בוושינגטון המודעות לכך כי אירועים המתרחשים בים יכולים לאיים על היציבות והשגשוג הבינלאומיים , לרבות אירועי הגירה המוניים ( כמו זה המתרחש עתה בים התיכון ) , הברחה של סמים וחומרים הקשורים לנשק להשמדה המונית , פעולות של גורמי טרור ופירטים , פגיעה סביבתית חמורה ( כמו הדליפה מאתר הקידוח במפרץ מקסיקו ב - , ( 2010 פגיעה בנתיבי סחר וכן הברחתם של בני אדם . ואמנם , עוד לפני ניסוח החזון שבו אנו עוסקים החלה ארה ” ב להפעיל שלושה כוחות משימה הכוללים כוחות ימיים מ - 30 מדינות ( COMBINED MARITIME FORCES ) נגד גורמי טרור ופירטים במפרץ עדן , המפרץ הפרסי , הים הערבי והים האדום . תנועה חופשית דרך הים ברובד כללי יותר , האמריקאים סבורים כי הגלובליזציה במתכונתה הנוכחית מבוססת בין היתר על תנועה חופשית ככל שניתן של סחורות ומידע בכבלים אופטיים , שרובה נעשית בים או בקרקעיתו . הפרויקט המודיעיני המרכזי המשקף את הפנייה המחודשת של ארה ” ב לים הוא החזון של “ המודעות למרחב הימי ” ( MARITIME DOMAIN . ( AWARNESS החזון נוסח כהנחיה לפעולה בדירקטיבה של הנשיא בוש בשלהי , 2004 ובמוקד שלו היעד ל ” יצירת הבנה אפקטיבית של כל דבר ועניין הקשור בתוך הימי הגלובלי שעשוי להשפיע על הביטחון , הבטיחות , הכלכלה או איכות הסביבה של ארה ” ב ” . בתרגומו של החזון הנשיאותי לתכנית פעולה של הצי ב - , 2007 לא היססו כותביו להודות כי ברמה האסטרטגית , התכנית למודעות ימית נועדה לסייע למאמציה של ארה ” ב “ לעצב ולהשפיע על הסביבה הביטחונית - הגלובלית ” . על פי הדירקטיבה הנשיאותית , ארה ” ב מתעתדת להשיג את היעד באמצעות “ שיפור היכולת השחקן המרכזי במימוש החזון הוא הצי האמריקני והזרוע המודיעינית שלו , " משרד מודיעין הצי " . ב - 2007 פרסם הצי את תכנית הפעולה שלו והתחייב לממש את החזון בתוך עשור לאסוף , לתכלל , לנתח , להציג , ולהפיץ מידע הרלוונטי לפעולה ( actionable information ) ומודיעין לפיקודים האזוריים ” . הנשיא בוש הגדיר שמונה תוכניות קונקרטיות להשגת החזון , כולל תכנית שבמוקדה אינטגרציה טובה יותר של החומר המודיעיני הרלוונטי . השחקן המרכזי במימוש החזון הוא הצי האמריקני והזרוע המודיעינית שלו , “ משרד מודיעין הצי ” ( OFFICE OF VALNA . ( INTELLIGENCE ב - 2007 פרסם הצי את תכנית הפעולה שלו והתחייב לממש את החזון בתוך עשור . עיקרי המאמצים כללו את המשך איסוף המידע המבוצע מן הפלטפורמות שלו , מינוי חוקר בכיר ממודיעין הצי במרכז המודיעיני הימי הלאומי ( גוף שהוקם סביב היוזמה ונועד לרכז את המאמץ ל ” מודעות למרחב הימי ” ) כדי לספק תמיכה מחקרית למאמץ האיסופי , העמקת שיתוף הפעולה המודיעיני עם מדינות וגורמים מסחריים וכן קיום מספר רב של תרגילים משותפים עם בעלות ברית סביב נושאים אלו . ב - 2011 בחן משרד המבקר של הקונגרס ( GAO ) את יישום החזון ופרסם דוח ביקורתי שקבע כי הממשל אינו עושה דיו כדי לממש את החזון . הממשל מצדו פרסם תכנית לאומית למימוש החזון ב - . 2013 במרס 2015 אישר שר ההגנה דירקטיבה קונקרטית לקידום החזון . זו חידדה את היעדים המקוריים והדגישה עוד יותר את הצורך בשיתוף פעולה באיסוף , ניתוח והפצת המידע עם שותפים : מדינות זרות , ארגונים בינ ”ל וגורמים מן המגזר הפרטי . גישה זו תואמת את עמדתו הכללית של ממשל אובאמה , המעדיף להפעיל כוח בזירה הבינלאומית במסגרות קואליציוניות ופחות באופן חד - צדדי . חזון “ המודעות למרחב הימי ” , ובייחוד הממד המודיעיני המשמעותי שלו , עומד בפני שורה של אתגרים משמעותיים . בתכנית הלאומית מדצמבר 2013 זיהו האמריקאים שורה של פערים שיש להתגבר עליהם כדי לממש את החזון . זאת לרבות שאלות של איסוף מכלי שיט קטנים או כאלו שאינם משדרים אותו , כיצד לקבוע מתי דפוס התנהגות של כלי שיט חורגים מדפוסים קבועים , וכן תכלול וניתוח מידע לגבי מטענים ומכולות . בנייר אסטרטגי ראשון מסוגו הצהירו הסינים במאי 2015 כי עליהם " לזנוח את המנטליות שלפיה היבשה היא בעלת משקל יותר נכבד יותר מזה של הים " , וכי " יש להקנות חשיבות גדולה לניהול הימים ולהגנת זכויות ואינטרסים בים " . במקביל , מקדישה סין מאמץ ניכר לבניית צי המסוגל לפעול הרחק מחופיה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help