|
|
Page:
תפישת ההתרעה משנה את פניה בשנות ה - 50 לא נעשתה באמ " ן אבחנה תפישתית בין רמות ההתרעה השונות , וההתמקדות הייתה בהתרעה אסטרטגית . מבצע קדש טרף את הקלפים ולאחריו ההתרעה האופרטיבית היא שהסדירה את מתחי המערכת , לקראת המהפכה הטכנולוגית שעמדה בפתח מודיעיון מבט לעומק המודיעין בעריכת עמוס גלבוע | תא " ל ( מיל ' ) amos 39 @ 012 . net . il מדור " מודיעיון " נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי על מגוון הדעות הרווחות בארץ ולפעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב " במה לוויכוח " תתרום ותסייע לביטחון הלאומי . ד " ר שי הרשקוביץ ודוד סימן טוב בשנות ה - 50 לא התקיימה באמ " ן אבחנה תפישתית בין רמות ההתרעה השונות ובין התוצאות שהן אמורות לחולל . הדבר סרבל והקשה על השיח שניהל המודיעין הצבאי עם המערכת המבצעית . זוהי הטענה הראשונה העומדת בלב מאמר זה . הטענה השנייה היא שעד מבצע קדש , מה שאנו מכנים " התרעה אסטרטגית " הייתה המבנה התפישתי שהסדיר את המתחים שבפניהם ניצבה המערכת האסטרטגית והאופרטיבית הישראלית . לעומת זאת , לאחר המבצע , בעקבות התפתחויות גאו - אסטרטגיות ושינויים בערכי האיסוף של אמ " ן , הייתה זו ההתרעה האופרטיבית שהסדירה את מתחי המערכת . טענה שלישית ואחרונה , את התנהלות אמ " ן בפרשת " רותם " יש לראות כתקלה מקומית , גם אם משמעותית , אך בוודאי שלא ככשל מערכתי . לשם הדיון נציב מסגרת מושגית . ההתרעה האסטרטגית נועדה להצביע על שינוי בתנאים האסטרטגיים , וכפועל יוצא על שינוי בהבנות הקיימות בנוגע למציאות נוכחית . עליה להצביע כי נדרש לעצב מחדש את הדיון האסטרטגי , לרבות הגדרת השחקנים הרלוונטיים , היגיון פעולתם , דרכי הפעולה , המתחים , הסיכונים , ההזדמנויות וכיו " ב . על ההתרעה האופרטיבית להצביע על התרחשות מסוימת באופן שיאפשר להוציא לפועל תכנית אופרטיבית או לדון מחדש בתכנית קיימת . ואילו ההתרעה הטקטית נוגעת לסביבה שעניינה ממדים פיזיים ומוחשיים , ממוקדי זמן ומקום , הקושרים ידיעה ופעולה לפיזיקה , לזמן ולמרחב . ההתרעה עד מבצע קדש : נשענים על ההתרעה האסטרטגית לאחר מלחמת העצמאות הייתה ישראל דרוכה בפני האפשרות לסיבוב השני . כבר למן גיבוש התכניות האופרטיביות הראשונות להתמודדות עם מתקפה ערבית , נקבע מושג ההתרעה כנדבך הראשון בעקרונות ההפעלה של צה " ל ; הוא הופיע הן בתכנונים למגננה והן בתכנונים למתקפת מנע , שנתפשו כמי שיוכלו להתממש רק בהינתן התרעה מוקדמת . המתכנן הצבאי ראה בהתרעה המוקדמת פיצוי על מגבלות הכוח של הצבא הצעיר , וכגורם שיאפשר את ביצוע התכנונים האופרטיביים - בין אם למגננה ובין אם למתקפה . אך בה בעת מדובר היה בעיקר בהתרעה ברובד האסטרטגי ולא ברובד האופרטיבי . צה " ל מפנה את סיני , דצמבר . 1956 התרחשה תמורה בעיסוק בהתרעה
|
|