sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

של המנהיגות הבין - ארגונית היא בהבנת הצורך בצמצום המתח הזה למינימום האפשרי . זאת , כדי לייצר תועלת הדדית לתפוקה של כל ארגון , לקהיליית המודיעין ולמערכת הביטחונית , ובמטרה לספק תוצר מודיעיני - סיכולי טוב יותר למדינת ישראל ” . לתחושתך , מכניסתך לתפקיד ראש שב ” כ ועד היום , באמת יש וקטור של שיפור והידוק ? “ חד - משמעית - הווקטור המודיעיני והמבצעי השתפר לאין ערוך . זה נכון בעיקר בתחומים שמעולם לא עסקנו בהם או שנאלצנו להתמודד אתם לנוכח בעיה בנגישות , קרי פעילות מנגד , שבמסגרתה אנו נאלצים לעבוד בפלטפורמות רחוקות כדי להגיע קרוב . מהלכים מתבצעים בשיתוף פעולה מלא : בהיבט של המודיעין , המבצעיות , הסיכול - בכל הרבדים האלה אנו מתנהלים בצורה משופרת בהשוואה לעבר . לכל ארגון יש יתרון יחסי , ידע , מיומנות , כשירות אחרת , קרבה ( לפעמים ) ליעדים , ולכן צריך לשלב את היתרונות היחסיים של כל אחד מהארגונים , כאשר במקביל צריך לנסות לעצב את המיקום של כל ארגון . “ יש שיתופי פעולה נוספים שאינם במישור המודיעיני : בתחומי ההדרכה , התשתיות , משאבי האנוש , הרכש , הפיתוח הטכנולוגי . כמעט אין תחום שאני יכול לומר שאין בו שיתופי פעולה בין הארגונים . בתחומים שאינם כרוכים בהפעלת הכוח , אלא בבניין הכוח בלבד , קל יותר לשתף פעולה ” . כשהייתי במדים ייצגתי את אמ ” ן כלפי המודיעין של צבא ארה ” ב . הם התקנאו בתופעה המכונה ‘ קהילת המודיעין ’ . הם אמרו : ‘ לנו אין דבר כזה . כל אחד והישות הפרטית , האינטרסנטית שלו ’ . לימים , אחרי " אסון התאומים " אני מניח , הם בטח הבינו שאי - אפשר בלי החיבור הזה . “ מההתרשמות שלי , שיתוף הפעולה המודיעיני בחומרים , בתובנות , בהערכה , במחקר , מתבצע בצורה טובה מאוד . לא רוצה להגיד מושלמת , אבל טובה מאוד . בתחומים המבצעיים העולם הרבה יותר מורכב : זהו עולם של הפעלת כוח , של טריטוריות , של ניהול סיכונים , של יתרון יחסי , לפעמים של כניסה לתחומי מחיה ( לאו דווקא אחריות ) של גורם אחר . פה יש הסדרות שצריך לשמר ולראות איך הגורמים הללו מביאים למצב של “ , ” WIN WIN שמשמעותו בשטח היא הישג תוצאתי של כלל הארגונים המשתפים פעולה , ולשמחתי בדרך כלל זה גם מתבצע ” . “ אנחנו חווים שנה מהשקטות שהיו לנו אי פעם , מבחינת הטרור שמקורו ברצועת עזה “ נגעת במציאות ששוררת סביבנו . לאיזו שנה אנחנו הולכים ? כמה האיומים החדשים שתיארת קודם ישפיעו על חיינו ? “ במודיעין יש קושי אמיתי לייצר תחזית של מה שעומד לקרות , בשל סיבות רבות . לפעמים השחקנים עצמם מייצרים את הדינמיקה של ההשתנות והם עדיין לא החליטו מה בכוונתם לעשות . בין היתר , יש גם את המשתנה של הצד הישראלי , לא רק גורמי המדינה והממשלה , אלא כוחותינו בכלל – גם כוחותינו הרשמיים וגם כוחות קיצוניים שעשויים ליצור דינמיקה שלילית . “ מאז סיומו של ‘ צוק איתן ’ , אחרי הסערה הגדולה הזו שבה איבדנו לצערנו הרב 73 אנשים , מתוכם 67 לוחמים , אנחנו חווים שנה מהשקטות שהיו לנו אי פעם מבחינת הטרור שמקורו ברצועת עזה . בסך הכול כ - 30 אירועים של ירי רקטות מרצועת עזה מאז ‘ צוק איתן ’ , רובם ככולם בוצעו בידי גורמים ‘ סוררים ’ ולא בידי חמאס , ואפס נפגעים בנפש . ישראלים לא נהרגו בשנה האחרונה כתוצאה מפעילות טרור מעזה ואפילו לא מ ’ מחוז סיני ’ , שהתעצם דרמתית ומאתגר את צבא מצרים . יש מולנו איומים גדולים מצד תנועת חמאס , שממשיכה להתעצם בכל הפלטפורמות המבצעיות : מנהרות התקפיות , נשק רקטי , ‘ קומנדו ימי ’ ואפילו בניסיון ייצור פלטפורמות אוויריות , כך שבעימות הבא תנסה לגרום נזק משמעותי . זה בהחלט מטריד ואנחנו עוקבים אחרי כל ההתפתחויות הללו , ופועלים כדי לסכלן בעוד מועד . זאת , כשאנו לצדו של צה ” ל ומסייעים לו להתמודד בצורה טובה יותר , גם בהיבט המודיעיני וגם בהיבט הסיכולי - מבצעי , היה ונגיע להסלמה עד כדי מערכה נוספת ברצועת עזה . “ הגורם הדומיננטי ביותר שמאפשר את שיקום רצועת עזה בשנה האחרונה הוא מדינת ישראל . זאת בעיקר בזכות כ - 800 משאיות שנכנסות מדי יום לתחומי הרצועה , דרך מעבר כרם שלום , כדי לאפשר את השיקום ולשפר את רמת המחיה שם . ועדיין , החיים ברצועת עזה קשים בכל הפרמטרים - תשתיות , אנרגיה , אבטלה - ולאחר סגירת המעבר לכיוון רפיח המצרית , הקושי של אוכלוסיית עזה הולך וגובר . חמאס אינו מסוגל לתת מענה ראוי לשיפור איכות החיים של התושבים שם . כמובן שזה מטריד אותנו , מאחר שאנרגיה שלילית שמצטברת לאורך זמן עלולה להתפרץ . מדינת ישראל , מצדה , שומרת על " הפסקת האש " ומאפשרת את המשך מהלכי השיקום . “ לגבי יהודה ושומרון , בשנת 2014 חווינו שנה נוספת של עלייה בהיקף הטרור , גם ביו ” ש וגם בירושלים : כ - 1 , 800 פיגועים ביו ” ש , כ - 350 פיגועים בירושלים , היקף גדול מאוד . היקף הפיגועים בעלייה מאז . 2010 אלה כוללים התארגנויות מקומיות ולפעמים מפגעים בודדים . הפיגועים החמורים ( ירי בנשק חם , מטענים , מכוניות תופת , חטיפות וכדומה ) הם בערך 10 - 5 אחוזים מסך הפיגועים . בכל שנת 2014 היו 70 - 60 פיגועים חמורים . שב ” כ , יחד עם צה ” ל ומשטרת ישראל , מצליח לסכל כל שנה אחוז ניכר מהפיגועים החמורים שתוכננו בידי גורמי הטרור . עם זאת , בשנה שעברה היו לנו 18 הרוגים ישראלים מנהרות של חמאס ברצועת בעזה . “ ישראלים לא נהרגו בשנה האחרונה כתוצאה מפעילות טרור מעזה”

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help