|
|
Page:
בזכותם ממשרדי הדואר להקמת יחידה 8200 נועם גולדמן , אזרח שעבד בשירות הדואר המנדטורי , הסכים לנצל את תחום עיסוקו לטובת סיוע להגנת ארץ ישראל . בהמשך הדרך הפכה תרומתו לחשובה מאין כמוה ליחידה שנודעה אז בכינוי ש . מ . 2 נעם שפירא | אל " ם ( מיל ' ) כיצד הצליח אזרח שהועסק בשירות הדואר של המנדט לתרום תרומה משמעותית לביטחון המדינה ? נעם גולדמן נמנה עם מניחי היסוד ליחידה , 8200 שנקראה עם קום המדינה “ שירות מודיעין ” 2 או ש . מ . . 2 דרכו המיוחדת ליחידה נסללה באמצעות עיסוקו . גולדמן שירת בדואר המנדטורי , במברקה הארצית בפלסטינה - א ” י , משנת . 1935 ב - 1939 הצטרף לארגון “ ההגנה ” , אך בשל עיסוקו הוצב בש ” י . המשימה שהוטלה עליו הייתה לעקוב אחר ההתכתבויות של חשודים , ובמיוחד להעביר העתקים מהתכתובת של גורמי הממשל הבריטי , הבולשת הבריטית והצבא . נעם החל לעבור על החומר אך בשל הכמויות שהלכו ותפחו , הוא ארגן את האיסוף במחלקתו בארבע חוליות : המברקה הארצית , שבה התקבלו מברקים ממצרים ומלבנון למערכות העיתונים שיצאו לאור ביפו ולגופים מסחריים בכפרים הערביים ; חברת התקשורת CABLE , & SWIRELES שקיבלה ושלחה מברקים לכל העולם ; דואר מכתבים ( מיון ); ותיבות דואר , ששימשו בעיקר את הבולשת . כל החומר שנאסף הועבר באמצעות שליח למשרדי הש ” י והוחזר בבוקר למחרת לחלוקה לנמענים , מבלי שירגישו שהחומר טופל . כך היה גם לגבי שקי הדואר של הבולשת והצבא שעברו בדואר . ב - 1948 יורט מברק שנועד להישלח לאחת הספינות שהובילה ציוד צבאי לערביי יפו . במכתב התבקשה הספינה לשנות כיוון לבירות שבלבנון . צוותו של גולדמן מנע את שיגור המברק וכך הגיע הציוד לידי כוחותינו . הממונה על נעם היה איסר הראל , לימים ראש המוסד . הראל הפעיל את גולדמן על פי הצורך , בין היתר לצורכי שתילת מידע כוזב וזיוף מסמכים וחותמות בתכתובת שעברה דרכו . הפעילות נעשתה בחשאיות רבה , בעיקר מחשש להלשנות . מייג ’ ור שמאי , איש הבולשת הבריטית שפיקח על גולדמן , לא מצא דופי בעבודתו . עם קום המדינה הודיע הראל לגולדמן כי יש לסגור את המערכת שבנה בדואר , כיוון שמעתה “ יש לנו מדינה ” - ואין עוד צורך בפעילות המחתרתית הזאת . אולם גולדמן , שהיה מודע לפוטנציאל המודיעיני הגלום בתחום עיסוקו , ביקש מהראל לבחון דרכים לניצול המידע המגיע ממדינות ערב דרך המברקה שבה עבד . הראל הפנה את נעם לרס ” ן מרדכי וורצמן ( אלמוג ) , שהקים באותה שעה את שירות מודיעין . 2 זה האחרון הבין את חשיבות הנושא ונתן לגולדמן יד חופשית להקים ביפו את חדר ההאזנה הראשון לתקשורת בינלאומית , שהתנהלה אז בגלים קצרים . משום שעבד במשרד הדואר , קיבל גולדמן מכתב פטור מגיוס מטעם מנכ ” ל הדואר , כדי שיוכל להמשיך ולמלא את משימתו עבור ש . מ . . 2 כך שולב גולדמן ביחידה החדשה , שכללה את אברהם אלוני , שלמה דהן , יוסף גיליס , אברהם שרוני , מיכאל פלוצקר , ראובן רומקובסקי , יונה גובסייב ומאשה שוורצברג . במשך כל התקופה פעל גולדמן בהתנדבות , במקביל לעבודתו בדואר . ב - 1949 סיים גולדמן לבקשתו את עבודתו בש . מ . . 2 גולדמן המשיך לסייע ליחידה במסגרת עבודתו בדואר . תרומתו להנחת היסודות להישגיה הבאים של ש . מ . 2 רבים וגדולים , ועל כך זכה להוקרה ולהערכה בטקס חגיגי , כיקיר עמותת ש . מ . 2 בחודש מרס . 2008 עם קום המדינה הודיע הראל לגולדמן כי יש לסגור את המערכת שבנה בדואר , כיוון שמעתה " יש לנו מדינה " - ואין עוד צורך בפעילות המחתרתית הזאת . אולם גולדמן , שהיה מודע לפוטנציאל המודיעיני הגלום בתחום עיסוקו , ביקש מהראל לבחון דרכים לניצול המידע המגיע ממדינות ערב דרך המברקה שבה עבד ב - 8 יורט מברק שנועד להישלח לאחת הספינות שהובילה ציוד צבאי לערביי יפו . במברק התבקשה הספינה לשנות כיוון לבירות שבלבנון . צוותו של גולדמן מנע את שיגור המברק וכך הגיע הציוד לידי כוחותינו מכתב הפטור מגיוס שקיבל גולדמן מטעם מנכ ”ל הדואר נועם גולדמן ואשתו . במשך כל התקופה פעל בהתנדבות
|
|