|
|
Page:13
חברים , יתפעל מכך יושב ראש ההנהלה דוד בן גוריון ויזקוף זאת לזכותו של הרצל " שהיה הראשון בתנועה הציונית , אשר דיבר על שיווי זכויות לנשים " . בן גוריון הדגיש כי בגישתו זו של הרצל " היתה הכרה מוסרית גדולה " , שכן הדבר לא תאם למסורת הפוליטית הרווחת באירופה ולא תאם למסורת היהודית . אולם בשנת 0201 מלאו לא רק 015 שנה להולדתו של הרצל , אלא גם 011 שנים להולדתה של דמות שלכל הדעות היא פחות חשובה ממנו - ליליה בסביץ . הקריירה הציבורית שלה התבססה על כפירה מוחלטת בקביעתו של הרצל , כאילו כבר בשלהי המאה ה 19 נפתרה בציונות " שאלת הנשים " . בסביץ יחד עם כמה וכמה נשים אחרות בהתיישבות העובדת הקדישו חלק ניכר מפעילותן הציבורית לאורך המחצית הראשונה של המאה ה 20 כדי להתמודד עם " שאלת הנשים" בחברה הארצישראלית המתהווה . הן עשו כן מאותה נקודת מוצא רעיונית ופוליטית שהנחתה את הכרזתו חסרת היסוד של החוזה , כפי שפסקה בנחרצות חיותה בוסל , מראשונות קיבוץ דגניה א ' : " אי אפשר לפתור את שאלת האנושות מבלי לנגוע בשאלת היהודים . אי אפשר לפתור את שאלת היהודים מבלי לפתור שאלת האישה " . אף אם בדומה לשאלות מרכזיות אחרות בחברה הישראלית , " שאלת האישה " טרם באה אל עדנתה ו " נפתרה " , אם לנקוט בלשון בני הדור הנדון , הרי שלכל הפחות נצעד צעד סמלי בהקשרה בשנת , 4201 כאשר ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים החליטה להעמיד את " זמן האישה " במוקד חגיגות העצמאות למדינה . הסיפור הנשי בהיסטוריה היישובית הארצישראלית , גורסת ההיסטוריונית בילי מלמן , " מעורר אי נחת " . הסיבות לאי הנחת נובעות , בין היתר , משוליותן בעבר ההיסטורי של התקופה ודחיקתן אל פאתי ההיסטוריוגרפיה שלה . גם עתה , שני עשורים לאחר שהחל לפרוח ולהתגוון בהדרגה המחקר האקדמי בתחום זה בישראל , קשה לעתים לפענח נכונה אם שוליותן של הנשים בהוויה הציבורית והביטחונית מוארת בדיעבד בעוצמה רבה מדי , ולחלופין , שמא מרכזיותן עומעמה עקב דגשים וסדרי עדיפויות מחקריים לגיטימיים לכשעצמם , שיצרו הטיה המחייבת עדכון ותיקון . לאור זאת חיוני לקבוע כבר בפתח הדברים כי תרומתן הישירה של נשים לתחומי ההגנה והביטחון בימי היישוב היתה מינורית . אולם נודעת פוריות בהקשר הנדון להשקפתו העקרונית של יוסי בן ארצי שאותה הנני מסב לתחום הביטחוני , ולפיה אף כי ההשתתפות שלהן בענייני ביטחון היתה מעטה , תרומתן במישור של " הכוח המניע והמסביר " היא חיונית לביאור חיי הביטחון בחברה היישובית . עקב מרכזיותו של תחום הביטחון בחיים הלאומיים העבריים שהתגבשו בארץ ישראל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה , 20 משמש שדה זה כר פורה ורב רבדים לאפיון מצבה ומעמדה של האישה . יתר על כן , בסיפור שנפרוש יוצגו ויובלטו בדרכים שונות הקשורות במגוון אופנים להיבטים ביטחוניים , תהליכי ההתבגרות וההתפתחות שפקדו את היישוב ובמיוחד את התנועות הקיבוציות בפרק הזמן שמשתרע בין שנות העלייה השנייה לתום מלחמת העולם השנייה .
|
|