|
|
Page:10
מקורות המידע : מידע הנאסף על קבוצה מסוימת של בעלי חיים תלוי במידה רבה בזמינותה לתצפית על ידי בני אדם . לכן קיים מידע רב יותר על בעלי-חיים גדולים הפעילים ביום מאשר על בעלי חיים קטנים וליליים . כלל זה נכון לגבי קבוצות של בעלי חיים כמו לגבי בעלי-חיים בתוך הקבוצות , ואנו יודעים יותר על עופות שרובם יומיים מאשר על יונקים שרובם ליליים , ועל צבאים הפעילים ביום יותר מאשר על בר-אוגר , שהוא מכרסם קטן הפעיל בלילה . חוסר האחידות בכמות הידע משתקף כמובן בספר זה : הקבוצה הפחות ידועה הנה סדרת העטלפים , שעל מינים רבים בה לא ידוע כמעט דבר מלבד המורפולוגיה שלהם והמקום שנאספו בו , ולעומת זאת ידוע הרבה יותר על בני סדרות כמו שסועי פרסה או טורפים מסוימים . ברור כי גם הידע על היונקים הגדולים אינו שלם ויש לקוות כי בעתיד יתוסף ידע גם על יונקים אלה . החי של ארץ-ישראל נחקר על-ידי אנשים רבים - זואולוגים ושאינם כאלה . ידע רב מצוי בספרות העתיקה , כמו בתנ " ך ובמקורות יהודיים עתיקים אחרים , במשנה ובתלמוד וכן בספרי המסע של עולי רגל נוצרים , חוקרים יוונים וערביים וכדומה . אם כי יש בתנ " ך פסוקים המתארים בעלי חיים ומנהגיהם בקיצור ובדיוק , יותר טוב מתיאור ארוך בספר זואולוגי חדיש ) , כגון : " הרים הגבוהים ליעלים , סלעים מחסה לשפנים , " תהלים ק " ד , ( 18 השתמשנו במידע זה רק כדי להדגיש או לעטר נקודה זו או אחרת בעת תיאור התפוצה או הביולוגיה של בעל-חיים מסוים , והקורא המתעניין בנושא יוכל להרחיב את ידיעותיו על ידי עיון במקורות או בספרו של שמעון בודנהיימר - ( 1956-1949 ) "החי בארצות המקרא " . ניתן לומר כי המידע הזואולוגי בארץ החל להצטבר בצורה מסודרת בעת שלושת ביקוריו של הכומר הנרי בייקר טריסטרם בסוף המאה הקודמת . מידע זה פורסם על ידי טריסטרם בספרים אחדים שאחד מהם תורגם לעברית על ידי חיים בן עמרם ( ה . ב . טריסטרם , - 1975 "מסע בארץ ישראל . ( " ידע רב על תפוצת בעלי-חיים שונים נאסף על ידי פרופ' ישראל אהרוני , שלפני היותו מורה באוניברסיטה העברית בירושלים עסק באיסוף בעלי חיים למוזיאונים שונים באירופה . ספריו ( כמו "זכרונות זואולוג עברי (" מתארים גם את תהליך השמדתם של מיני יונקים אחדים מהמזרח התיכון עקב ציד חסר רחמים . הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הביולוגי-פדגוגי בתל-אביב יצרו מקומות עבודה לזואולוגים יהודים שעלו מחו " ל לארץ ואחר כך גם לכאלה שחונכו בארץ . פרופ' פריץ שמעון בודנהיימר , שהיה ראשה הראשון של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית , עסק רבות בליקוט מידע על קבוצות חי שונות ופירסם אותו בשורה ארוכה של עבודות מדעיות וספרים , מהם ראוי לציון כאן "החי בארץ ישראל" שהופיע בשנת . 1953 במקביל לאוניברסיטה העברית הקים יהושע מרגולין בשנת 1931 את המכון הביולוגי-פדגוגי בתל אביב , שייעודו היה חינוך מורות ומורים לטבע , ולצורך זה החזיק גם גינה בוטנית ופינת חי קטנה שעמדה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב . במכון זה , ששימש בעבר כבית הכנסת הראשון של תל אביב וכול כולו תפס צריף ישן ושלושת רבעי דונם אדמה , הוחזקו בעלי-חיים שונים לצורך תצוגה ולימוד הביולוגיה שלהם והוא הפך בשנת 1953 למחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב . מורי המחלקות לזואולוגיה בתל אביב ובירושלים ותלמידיהן , שברבות הזמן הצטרפו אליהם גם חבריהם באוניברסיטאות ובמכוני מחקר אחרים בארץ , עסקו ועוסקים במחקר המוסיף באורח רציף ידע על היונקים של הארץ . עבודות הגמר לתואר מוסמך ועבודות דוקטור רבות עסקו ביונקים , וזהו אחד המקורות החשובים שהסתייענו בהם בכתיבת הספר . הקמת החברה להגנת הטבע בשנת 1952 ורשות שמורות הטבע בשנת 1964 הביאו להגברת ההתענינות בטבע בקרב הציבור הרחב . המידע שנאסף על ידי מדריכי החברה ופקחי הרשות בעבודתם בשטח , וכן תצפיות רבות שנעשו על ידי חובבי טבע ופורסמו ברובן ב " טבע וארץ , " הרחיבו אף הם את ידיעותינו על יונקי הארץ והסתייענו גם בהם . בחומר זה הסתייענו תוך הקפדה מרבית על אמינות , וזאת מאחר שחלק מהתצפיות נראה לנו כלא מבוסס דיו . כך , למשל , פורסמו תצפיות על גחנים , למרות מה שהתברר שאין גחנים בארץ , ובכלל אינם מצויים במזרח הקרוב . נוסף למידע זה על החי בארץ-ישראל גופה , כללנו בספר פרטים ביולוגיים שפורסמו בספרות זרה העוסקת במינים המצויים בארץ . מידע זה אינו תמיד ישים ישירות לביולוגיה של המינים כאן . ידוע למשל שגודל השגר אצל מכרסמים אחדים גדול בחלק הקר ( צפוני בחצי כדור הארץ שלנו ) של אזור תפוצתם לעומת החלק החם יותר ( דרומי בחצי כדור הארץ שלנו , ( ובמקרים שהובאו נתונים מחוץ לארץ צוין הדבר בגוף הספר . מלבד מקורות אלה כלולים בספר נתונים שנאספו באוניברסיטת תל-אביב ובעיקר במרכז הקנדי לזואולוגיה אקולוגית ( מקז " א , לשעבר הגן הזואולוגי של המכון הביולוגי- פדגוגי ) ובמוזיאון של המחלקה לזואולוגיה , וכן נתונים שאספנו בעת סיורינו ( בעצמנו או עם תלמידים ) בחלקי הארץ השונים . לגבי ערכים מסוימים הסתייענו במידע בעל פה שנמסר לנו על ידי חוקרים במין או בקבוצה מסוימת . ברשימת הספרות בסוף הספר מוזכרים רוב המקורות הכתובים שהסתייענו בהם . המתעניינים יוכלו לאתר את המקורות העיקריים באמצעות שם המחבר המוזכר בסופם של ערכים מסוימים . כתב היד הראשוני של הכרך נמסר למערכת ביולי , 1983 ותוך כדי עריכה נוסף לו חומר שנאסף על ידי חוקרים שונים ועל ידי המחברים . פרטים מסוימים נוספו בשלבים הסופיים של העבודה . אנו אסירי תודה לכל מי שמסר לנו מידע כזה ( רשימה מפורטת מופיעה ב " דברי תודה . ("
|
|