|
|
Page:9
הקדמה ספר זה עוסק ביונקי הבר של ארץ-ישראל , אלה הקיימים בה היום וכן אלה שהיו קיימים בה עד סוף המאה הקודמת או עד תחילת המאה ה 20 והושמדו מאז , כגון מיני אייל , דוב , ברדלס וכוי . הגבול הגיאוגרפי שהתייחסנו אליו הוא ארץ ישראל ממערב לירדן , הגולן והחרמון . בעת שנכתבו חלקים של הספר היה גם חצי-האי סיני בידי ישראל , ומכאן ההתייחסות לתפוצת בעלי-חיים שונים גם באזור זה . למרות חוסר ידע מספיק על תפוצתם של בעלי-חיים מסוימים , כערוד ופרא , בעבר בתחום הנזכר הם הובאו בספר , וזאת מאחר שיש סימוכין לכך שהם חיו בעבר הלא רחוק בתחומי הארץ . בספר מצוי גם ערך על הגחן ( גנטה , ( למרות שלפי מחקר חדש נראה היום כי מין זה איננו בארץ ולא היה מצוי בה , אך מאחר שהוזכר על ידי טריסטרם ואחרוני כמצוי בה , מצאנו לנכון לכללו בספר . כמו כן נכללו בספר מיני היונקים הימיים שנצפו סמוך לחופי ישראל וסיני . סדר הדיון במינים או ביחידות סיסטמטיות גדולות יותר ( סוג , משפחה , סדרה ) הוא קבוע . תחילה תיארנו את התכונות המורפולוגיות , ובמידת הצורך כמה תכונות אנטומיות , המאפיינות את המין . כאן גם הבאנו מידות אופייניות אחדות , אך את המדידות המפורטות הבאנו בטבלאות לחוד , הן נמצאות בסוף הספר ושם גם מתוארות דרכי המדידה . המידות המובאות בתיאור המין הן ממוצעי המדידות . לאחר תיאור החיה מובא תיאור שטח תפוצתה בעולם , וזאת בעיקר לפי ספרו של g . b . Corbet ( 1978 ) על יונקי האזור הפליארקטי . תיאור התפוצה במזרח הקרוב מובא לפי d . l . Harrison יונקי ערב , . ( 1972-1964 ) תיאור התפוצה מעבר לאזור הפליארקטי מובא לפי walker ( 1968 ) בספרו על יונקי העולם . תיאור התפוצה בארץ נעשה בעיקר לפי הנתונים המצויים במוזיאון של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב , ולגבי מינים או קבוצות מסוימות הסתייענו בחומר שהתפרסם בנושא זה . כך למשל נעשה עיקר תיאור תפוצת הטורפים לפי ג . אילני ( 1979 ) והעדכון - לפי נתוני המוזיאון . בנוסף לתיאור התפוצה במלים מובאות מפות תפוצה . מכיוון שאין נתונים מבוססים על תפוצת רוב המינים בכל האזור המצוין במפה , יש להתיחס לאזור המצוין כאל אזור תפוצה משוער של המין . במפות אלה מצוינת תפוצת רוב המינים באורח רצוף , ובמקרים אחרים , כמו בעטלפים , מצוינת התפוצה בצורה אחרת . לאחר תיאור התפוצה מובאים נתונים על מזון החיה ועל נתונים הקשורים בכך , כגון נוסחת השיניים וצורת האכילה של פריטים שונים . הפרק הבא דן קצרות בחושי החיה , דרגת חשיבותם ואופן השימוש בם . הרגלי החיים של בעל החיים הם הנושא הבא , והוא כולל את שעות הפעילות ביממה וזמני הפעילות במשך השנה , מקום הפעילות ( על האדמה או מתחתיה , טיפוס וכוי , ( גודל הטריטוריה , מידת החברותיות ונתונים דומים . נתונים על הרבייה מובאים אחר כך . כאן מתוארת התנהגות הרבייה , משך ההיריון , גודל השגר , התפתחות הגורים וכדומה . הפרק הבא עוסק בקולות המושמעים על-ידי החיה וההקשרים שהם מופיעים בהם . לא ניתנו סונוגרמות ( דיאגרמות קול , ( כי אין אפשרות לתאר קול בצורה מדויקת , ולא היו נתונים זמינים לרוב המינים . נתונים על מינים נוספים בסוג מובאים לאחר מכן , והפרק האחרון עוסק ביחסים עם האדם במישורים שונים . כאן אנו עוסקים באפשרות לגידול החיה בשביה ובתנאים הנדרשים לכך , בהיותה מועילה או מזיקה לחקלאות או למשק הבית של האדם ובהופעתה באגדות שונות . מאחר שהספר דן ביונקים בסדר סיסטמטי , אנו עוסקים תחילה בסדרה , אחר כך במשפחה , בסוג ולבסוף במין . בכל אחת מהקטגוריות האלה אנו דנים בכמה מהנושאים שתוארו להלן . בדרך הטבע כוללות יחידות סיסטמטיות גדולות תכונות המאחדות את היחידות הסיסטמטיות הקטנות יותר המשתייכות להן , ובדרך כלל אין צורך לחזור ולתאר תכונות המשותפות ליחידות הקטנות אם הן תוארו ביחידה הגדולה יותר . כך למשל מתוארים התנהגות האכילה או מבנה הגוף של הדולפינים בערך "משפחת הדולפינים , " ולא חזרנו על תיאור זה בכל מקום שתואר בו מין זה או אחר . ראוי לציין כי שמו המדעי של כל מין מורכב משם הסוג ושם המין ( השיטה הבינארית . ( מינים רבים כוללים כמה תת-מינים , ובכל מקום שהדבר ידוע הבאנו גם את שם התת-מין , בדרך כלל לפי rrra \ yn . ( 1972-1964 ) Harrison המדעיים של בעלי-החיים הם בדרך כלל משורש לטיני או יווני , ומורכבים משם בעל-החיים באחת השפות הללו ( כך למשל nn Canis , Meies , Feiis , Vuipes כלב , גירית , חתול , ושועל בלטינית ) או שהם מתארים תכונה של בעל החיים ( כך למשל קרויה גירית הדבש - Meiiivora "אוכלת דבש " בלטינית . ( במקרים רבים שם המין או התת-מין מתאר את האזורים שבעל-החיים נפוץ בם ( למשל capensis על שם כף התקוה הטובה , - syriacus על שם סוריה , - arabs על שם ערב ) או שהוא נקרא על שם חוקר . Rueppeii ) ( Ehrenberg , Anderson , המתעניינים בנושא זה ימצאו חומר רב בספרו של , ( 1962 ) e . c . jaeger בו מובא מקורם של שמות מדעיים רבים וכן פרטים על חוקרים שונים .
|
|