|
|
Page:8
מדיניות חדשה . הוכח כי מהלכי שיתוף הציבור חיזקו את מערכת היחסים בין הממשל לאזרחים ותרמו לחיזוק הדמוקרטיה המקומית ולגידול בהשתתפות האזרחים . לבד מתרומתם לחיזוק מערכת היחסים עם הממשל , תהליכי שיתוף זוהו כבעלי פוטנציאל לחיזוק הקשר וההבנה בין המשתתפים ולהגדלת האמפתיה והסולידריות בין קבוצות חברתיות שונות . מאידך גיסא , הספרות המחקרית דנה גם בכישלונות של מהלכים לשיתוף הציבור ומזהה חולשות לא מעטות באופן יישומם . אחת הטענות המרכזיות נגדם קשורה לתופעת ה " טרמפיסט " , ובמילים אחרות — הפעולה הקולקטיבית , המערערת את אפקטיביות התהליך . ההנחה העומדת בבסיס הביקורת היא שהתנהגות רציונלית מביאה לאי השתתפות , ולפיכך ייטה הציבור שלא להשתתף ויסתמך על השתתפותם של אחרים . יתרה מזו , לעתים קרובות מדי מהלכים המעודדים את שיתוף הציבור מפלים לטובה קבוצות מסוימות בחברה על חשבון קבוצות אחרות . מחקרים נוספים מלמדים על חוסר השפעה מהותית של המהלכים על איכותה של הדמוקרטיה המקומית או על תהליכי קבלת ההחלטות . זוהה פער בין הליך ההשתתפות ובין תהליכי קבלת ההחלטות ונמצא כי הליכי השיתוף שעתקו מבני כוח קיימים ולא שיפרו את אמון הציבור במוסדות . אחת מנקודות התורפה המרכזיות הנוספות הנדונות בספרות נוגעת למידת יעילותם הכלכלית של מהלכי השיתוף . נטען כי שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות כרוך בעלויות גבוהות של זמן וכסף , אף שמידת הצלחתם של המהלכים הללו אינה בטוחה כלל . מהו שיתוף ציבור מוצלח ? הניסיון המעשי לשיתוף הציבור מציג אפוא תמונה אמביוולנטית , אלא שהדרך לאמוד את הצלחתם של תהליכים לשיתוף הציבור אינה פשוטה כל עיקר . יוזמות שיתוף עשויות להיתפס כמוצלחות על פי פרמטרים של יעילות ובה בעת להיכשל כישלון חרוץ בבחינת איכותן הדמוקרטית , ולהפך . חלק לא מבוטל במחקר זה מוקדש אפוא לדיון בשאלה המכרעת — מהו שיתוף ציבור מוצלח ? לאורו של הניסיון המעשי מוצגת כאן רשימה של דגשים , אבחנות ושאלות מנחות לבחינת איכותם של התהליכים . מידת הצלחתו של מהלך לשיתוף הציבור צריכה להיבחן על פי מטרת ההליך , השפעות ההליך וגודלו וזהותו של
|
|
|