|
|
Page:12
האידיאולוגיות הקולוניאליות ושל מדיניות המעצמות בשטח . זאת ועוד , סתירה זו היא שעוררה בסופו של דבר ביקורת על הקולוניאליזם הן מצד החברות במדינות השולטות והן מצד האליטות בקרב החברות הנשלטות . הביקורת התבססה על העובדה כי המעצמות הקולוניאליות גזלו אדמות , הטילו על האוכלוסיות המקומיות עבודות כפייה , נקטו אפליה כלפי אוכלוסיות שונות והשתמשו לעתים קרובות באלימות . הבאת הקדמה והבטחת רווחתם של הנתינים הקולוניאלים היו מצומצמות ביותר . אם כן , מה שמייחד את הקולוניאליזם בעת החדשה ממצבים אחרים , שבהם קבוצה אנושית אחת שולטת על אחרת , הוא שאין מדובר כאן רק ביחסים בין אדונים למשרתים או בהשגת שליטה פוליטית של עם אחד על עם אחר ; הקולוניאליזם מסיט חברה שלמה מקו ההתפתחות ההיסטורי שלה ומבצע בה מניפולציות מבחוץ , שמשנות אותה לפי הצרכים והאינטרסים של השליטים הקולוניאלים . מאפיין ייחודי נוסף של הקולוניאליזם המודרני הוא חוסר נכונותם של השליטים לוותר ויתורים תרבותיים כלשהם בחברות שהם שולטים בהן . ההתפשטות האירופית התבססה על תפיסה הרואה את התרבויות האירופיות כעליונות לעומת תרבויות העמים הנשלטים . היה צפוי אפוא שהנשלטים יקבלו , לפחות באופן חלקי , את המנהגים האירופיים , אך השליטים לא היו מוכנים לקבל תפיסות ומנהגים תרבותיים של הנשלטים . כפי שנראה בפרק א , במאה התשע עשרה התבסס חוסר האפשרות של התקרבות תרבותית כזאת על התפיסה האירופית בדבר קיומן של היררכיות גזעיות בלתי ניתנות לשינוי . מאפיין ייחודי נוסף של הקולוניאליזם בעת החדשה , הקשור במידה רבה להנחת היסוד בדבר עליונותן של התרבויות האירופיות על תרבויות העמים הנשלטים , הוא הפרשנות האידיאולוגית של הקשרים בין השולטים לנשלטים . מאז המאה השש עשרה נועדה התפשטותם הקולוניאלית של האנגלים , הספרדים והפורטוגלים למלא גם משימה אוניברסלית : תרבות דתי או חילוני של הברברים או הפראים . בתקופה מוקדמת זו חפפה למעשה הפצת התרבות המערבית לפעילות מיסיונרית של הפצת הדת הנוצרית , אך מאוחר יותר , בתקופה שאנו עוסקים בה , היתה הנצרות רק חלק קטן מן השיח של הפצת התרבות . הנחות היסוד של השיח הזה התבססו על האמונה בעליונות תרבותית אירופית . במהלך המאה התשע עשרה גם עמים לא אירופים , שעברו תהליכי מודרניזציה , ראו באימוץ השיח הקולוניאלי כרטיס כניסה למועדון המכובד של מדינות בעלות תרבות . יפן לאחר רפורמות מייג ( Meiji ) 'י היא דוגמה טובה לכך . הנחה בדבר עליונות תרבותית על אחרים היתה קיימת בתרבויות רבות , אך מה שמאפיין את הקולוניאליזם המודרני הוא השילוב שבין הנחה זו לבין התפשטות טריטוריאלית והקשר האידיאולוגי ביניהן . ב 1899 כתב רודיארד קיפלינג ( Kipling ) את שירו משא האדם הלבן לרגל ניצחונה של ארצות הברית על ספרד והשתלטותה על הפיליפינים . השיר הוא מעין המנון לאימפריאליזם ומשקף היטב את ההצדקה האידיאולוגית להתפשטות הקולוניאלית של סוף המאה התשע עשרה , שקיפלינג האמין בה בכל לבו . לפניכם מילות השיר : Ibid , pp . 42-41 . 3
|
|