|
|
Page:9
הקדמה השפה משמשת אותנו לתקשורת . כדוברי שפה יש לנו את היכולת להביע את מחשבותינו במילים ( וכן לתאר , לשאול , לבקש , לתת הוראות , להזהיר , לאיים , להבטיח ... ) . יש לנו גם את היכולת להבין מחשבות של זולתנו שהובעו במילים . מדי פעם יש אי הבנות , אבל בדרך כלל התקשורת מתקיימת ( הדוברים מבינים זה את זה ) . כדי שתקשורת לשונית תתאפשר , לדוברים צריך להיות ידע כלשהו המאפשר להם לקשר באופן שיטתי בין ביטויים לשוניים ( כגון מילים , צירופים ומשפטים ) למשמעויות של ביטויים אלו . בפרט , צריכים להיות חוקים כלשהם שבאמצעותם יתאפשר לדוברים לצרף משמעויות של מילים , ולהרכיב באמצעותן משמעויות של משפטים . מדוע ? מפני שאנו יכולים להבין משפטים שמעולם לא שמענו . למשל , יש להניח שהקורא מעולם לא שמע או קרא את המשפט הבא : ( 1 ) הסנאי בעל החברבורות התכולות שמסתובב בחוצות חיפה כבר עשרים ושבע שנים , ומוכר חולצי פקקים מכושפים לכל עובר אורח זריז מחשבה , נבחר להדליק משואה של יום העצמאות ה 58 למדינת ישראל . את משפט ( 1 ) אפשר להבין ללא כל מאמץ . כיצד ? את משמעויות המילים במשפט אנו יודעים טרם קריאתו . אם הננו דוברים ילידיים של עברית , ודאי למדנו את הפירוש של כל המילים במשפט הזה לפני שנים רבות ואנו זוכרים אותן מאז . סביר להניח שבאותו אופן למדנו גם את הפירוש של צירופים אחדים ( ' עובר אורח ' , ' יום העצמאות ' ) , אבל לא ייתכן שלמדנו בעל פה את המשמעות של המשפט השלם , מכיוון שאף פעם לא נתקלנו בו ( או אפילו במשפט הדומה לו ) . כדוברי עברית , יש לנו ידע ( לא מודע ) שמאפשר " לחשב " את משמעות המשפט השלם ממשמעויות המילים . ברור גם שמשמעויות המילים הן לא הגורם היחיד שמעורב בחישוב הזה . משפטים ( 2 ) ו ( 3 ) מכילים בדיוק את אותן המילים , אבל משמעויותיהם שונות זו מזו . ( 2 ) כלב רדף אחרי חתול . ( 3 ) חתול רדף אחרי כלב . משפטים ( 2 ) ו ( 3 ) מכילים אמנם את אותן המילים , אבל לא באותו הסדר . מכך ניתן לשער שהדרך שבה בונים את משמעות המשפט השלם ממשמעויות המילים המרכיבות אותו קשורה גם לסדר המילים במשפט .
|
|