|
|
Page:11
אם הוא מבוגר יכולה רשת זו להיות משפחתו , חבריו , מצבור הרשתות והקשרים הקרובים והאינטימיים שבהם הוא עובד או שבהם צרכיו לאהבה ולהכרה מקבלים מענה , והמקום שבו מניעים כמו יריבות , תחרות ושנאה ממלאים תפקיד . אם הדבר אפשרי , בחינה של האנשים הרלוונטיים ביותר המעורבים בקונפליקט מסוים היא צעד אבחון רב ערך שחוסך זמן , גם אם לאחר מכן מתקבלת החלטה לטפל באותם מעורבים באופן אינדיבידואלי או במסגרת אנליזה קבוצתית . מכאן שבטיפול משפחתי גלומות אפשרויות רבות . אולם מצאתי כי לעתים קרובות הזיקות הפנימיות בין בני המשפחה אינן מאפשרות ליישם כלפי כולם גישה כנה , יסודית , מעמיקה וחושפת . אני מתרשם יותר מהערך האבחוני של צפייה במשפחות יחד , ומעדיף מצב של קבוצה אנליטית לטיפול עצמו . בקבוצה האנליטית משפחת המקור מיוצגת בדרך של העברה , ואילו הקבוצה התרבותית מגולמת במטריקס , ככל שזה משותף וצריך להיות משותף מלכתחילה . זהו ה ' מטריקס הבסיסי ' . הרשת האופרטיבית היא קבוצת הטיפול עצמה . ה ' מטריקס הדינמי ' מתפתח עם התקדמות הטיפול . אם אנו צועדים מעבר לסיטואציה הפסיכואנליטית המסורתית — מטפל ומטופל — לקראת הקבוצה , אנו נחלצים מאחד התנאים המוקדמים ההכרחיים בטכניקה הפסיכואנליטית , והוא הבידוד המוחלט של המטופל עצמו , הנחוץ כדי שנוכל לבחון מטופל זה רק בהתייחס לקשר שלו אלינו . אם אנו צועדים צעד שכזה לעבר הקבוצה , הסכמה הפשוטה ביותר היא המשפחה , בשל הקשר האינטימי שלה לקונפליקטים של המטופל . במקרה כזה כמובן , לחברי הקבוצה יש קשר אלה עם אלה . המקבילה של סיטואציה פסיכואנליטית אך בקבוצה תהיה סיטואציה אנליטית קבוצתית — כל דבר בקבוצה זו שייך אך ורק לקבוצה ; חבריה מנועים מליצור קשר מחוץ לקבוצה ואינם צריכים להיות בעלי משמעות אלה לאלה בחייהם מלבד בקבוצה . . 11 כאשר אנו מתייחסים לאדם כחיה חברתית בקונטקסט חברתי אנו מוכרחים לבחון מושגים מרחיקי לכת : למשל , מהו אינדיבידואל ? מהי תודעה ? מהי תודעה ? בוודאי כבר התברר כי איני חושב שהתודעה בבסיסה ממוקמת בתוך האדם כאינדיבידואל . אני חושב שסוג הקבוצה שלנו מראה זאת באופן מובהק . התודעה , שלרוב מכונה אינטרה פסיכית , היא נכס של הקבוצה , והתהליכים שמתרחשים במסגרתה מתקיימים בשל אינטראקציות דינמיות במטריקס תקשורתי זה . בהתאמה , איננו יכולים לבצע את ההבחנה הקונבנציונלית החותכת בין פנים לחוץ , או בין פנטזיה למציאות . מה שבפנים מצוי תמיד גם בחוץ , ומה שבחוץ מצוי גם הוא בפנים . עם זאת , מסיבות מיוחדות , קבוצות או אינדיבידואלים מסוימים עושים לעתים שימוש מודגש בהבדלים מעין אלו . דבר זה אינו נכון מבחינה פילוסופית אלא נובע מהתנהגות המונעת ממוטיבציה . אני סבור שטבעה האמתי של התודעה מצוי בצורך הבסיסי של כל אינדיבידואל בתקשורת ובקבלה במלוא מובן המילה . די כי נחשוב על השפה בלבד , שהיא חיונית כדי לקדם תקשורת מלאה בין אנשים . איש אינו יכול לרכוש שפה מבלי שתהיה לו היכולת לאמץ אותה למוחו . כך שזוהי המחשבה שלו , מה שעובר בזרם התודעה ' שלו ' , אבל בו בזמן זהו נכס משותף של הקבוצה , והתרבות הסובבת מכניסה אליו את האינדיבידואל כבר
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|