|
|
Page:12
אפילו על הכותרת המדויקת ) ועם זאת לבטא — איכשהו — את הזהות היהודית של המדינה במשפטה . הספר מראה שהניסיונות הללו מיותרים ואפילו מסוכנים . ברור שזהות ותרבות אינן מותנות בהכרזות משפטיות חגיגיות . היהודים בישראל היו יהודים וציונים גאים בזהותם גם לפני שנת , 1992 שבה הכריז החוק הישראלי לראשונה כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית , ויש להניח שהם היו ממשיכים לדבוק בזהותם היהודית גם אלמלא הכריז החוק על יהדותה של המדינה או חייב את השופטים לפנות במקרים מסוימים לעקרונות ממורשת ישראל . ברור שדבר לא ייגרע מזהותה היהודית של ישראל , וברור שלא יאונה כל רע לתרבות היהודית גם אם חוקי היסוד של מדינת היהודים ישתקו בשאלת הזהות . עדיין יהיו בישראל יותר משישה מיליון יהודים שיחיו חיים יהודיים מלאים , תוססים ומגוונים — עם חוק או בלעדיו . ברור גם שעיגון הזהות במשפט לא מחזק את הזהות היהודית ולא " מעמיק" אותה או מגן עליה מפני סכנות הדלדול והכליה שלכאורה מאיימות עליה . מלבד העובדה שהתרבות היהודית בישראל כלל אינה נמצאת בסכנה ( ההפך הוא הנכון , !( ההיסטוריה מלמדת שעיגון הביטויים " מורשת ישראל" או " מדינה יהודית ודמוקרטית" בחוק הישראלי כלל לא חיזק את זהותה היהודית של המדינה , לא קידם את " ישראליותו" של המשפט הישראלי ובוודאי שלא סייע למאמצים להשתית את המשפט הישראלי על תוכן יהודי מהותי . יתר על כן , הצהרות כאלה דווקא מסכנות את החברה הישראלית ביוצרן מתח מלאכותי בין יהדות לדמוקרטיה . ייתכן שמנסחי התבנית " מדינה יהודית ודמוקרטית" ביקשו בסך הכול לבטא את הרעיון של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי , אבל הם התרשלו בניסוחם וטבעו ביטוי אומלל המעמת בין יהדות לדמוקרטיה כשני " ערכים" העומדים במתח זה עם זה . הביטוי האומלל הזה — " מדינה יהודית ודמוקרטית" — מלבה מתחים , יריבויות ושסעים חברתיים משום שהוא יוצר את הרושם המוטעה שהחברה היהודית בארץ מורכבת משני מחנות ( או מגזרים ) האוחזים כל אחד בחד–נס שלו : יהודים מול דמוקרטים , דתיים מול חילונים , שוחרי התרבות היהודית מול " מתייוונים" מודרנים המעדיפים ערכים אוניברסליים דוגמת אזרחות ודמוקרטיה . זו כמובן פרכה עצובה ומסוכנת . אין באמת — ומעולם לא היו — שני מחנות כאלה בארץ . כל הישראלים היהודים — דתיים וחילונים — הם בעלי זהות יהודית שרואים ביהדותם תרבות לאומית ( שסמליה נוצרו אי אז במסגרת דתית . ( יש להם תפיסות שונות של יהדות , אך
|
|
|