|
|
Page:14
לזיהויים שאינם מוחלטים , ולעתים רק באופן מרומז . כמובן שאין במחקר היסטורי זה כדי לקבוע מסמרות בכל הקשור לזיהויים שיש להם השלכות הלכתיות , כמו בעניין ה ' מרור ' או ה ' מור ' שיש להם מסורות זיהוי שונות : כידוע , ההלכה היהודית אינה נקבעת על פי פשטי המקראות , אלא זו נתעצבה במהלך הדורות החל מחז " ל וכלה בפוסקי ההלכה לשיטותיהם השונות , תחום מחקר מרתק בפני עצמו שלא עסקנו בו כאן במישרין . מיון הצמחים נעשה בהתאם לטיבה של מסורת הזיהוי : תחילה מובאים שמות הצמחים שזיהוים ברמת סבירות גבוהה מאוד ( ודאי או קרוב לוודאי , ( שעל פי תוצאות מחקר זה הם מהווים בין שליש למחצית הצמחים . לאחר מכן נסקרו שאר הצמחים , אלה שזיהוים מסופק יותר עד לקבוצת הצמחים שלא ניתן לעניות דעתי לזהותם באמצעות המידע שעומד לרשותנו כיום . כאמור , לסיווג זה , המבחין בין נתונים לפרשנות ובין ספק לוודאי , קיימת חשיבות מרובה מבחינה מחקרית וגם מהפן הלימודי-חינוכי . ניתוח הנתונים באופן מחודש הביאני לא פעם לתוצאות מפתיעות : הללו המחישו באופן בולט את הפער העמוק שקיים בין שמות הצמחים המקראיים ובין שמות הצמחים בלשון העברית המתחדשת ; רבים מהאחרונים הם בעלי רמת זיהוי נמוכה או מוטעית . הניסיון כיום לשרשם ולהחליפם אינו פשוט , אך אם יהיה במחקר זה לפחות כדי לעורר את המודעות לבעייתיות זו , דיינו . ראוי לציין , שכמות המידע על צמחי התנ " ך מתוך הטקסט המקראי עצמו ומתוך עולם הפרשנות והמחקר לדורותיהם היא עצומה . אין חיבור זה אמור להחליף בשום אופן את מחקרי היסוד המקיפים שנכתבו בתחום זה בדורות האחרונים , כדוגמת חיבוריהם של עמנואל לעף , מולדנקה , בני משפחת הראובני ויהודה פליקס . הדברים אמורים במיוחד בערכים המוקדשים לצמחים המזוהים בוודאות , כמו הזית – שם מובא מידע בסיסי בלבד , אף שבמקרא הם זכו לאזכורים רבים . לפיכך העוסק בסוגיית הצומח במקורות חייב לעיין תחילה במידע הרב המצוי בספרות הקיימת , ולא להסתפק במידע המצומצם והסלקטיבי שהובא בחיבור הנוכחי . מחקר זה , אם כן , לכל היותר עשוי להיות מחקר משלים , מעין נספח , שבא להציע הסתכלות נוספת על סוגיית הצמחים במקרא ודרך לסווג את שמותיהם לפי רמות זיהוי בלבד . מודל זה אינו מתיימר לפתור את כל הקשיים והבעיות שהתעוררו בסוגיית זיהוי הצמחים ; יתר על כן , הוא עשוי לעורר קשיים חדשים . אין להוציא מכלל אפשרות שמקצת הקשיים נובעים מן העובדה שידיעותינו מוגבלות כעת , ברם הללו יבואו על פתרונם בעתיד עם גילויין של עובדות חדשות . מחקר זה נכתב בעיקרו בשנת תשס " ז במהלך שנת שבתון שהוקדשה לפרוייקט זה . לצערי , לא נמצא בעבורו מקור מימון על מנת שניתן יהיה להוציאו במהדורה מהודרת , אולם מאחר שסברתי שיש בו כדי לתרום , ולו במעט , לחקר תולדות הטבע במקורות ישראל , גמרתי אומר להוציאו לאור בפורמט צנוע ביותר . אני שמח שמר אורן מס , מנהל הוצאת ראובן מס , החליט להוציא את הספר בהוצאתו החשובה . אני תקווה שחיבור זה יתקבל ברצון ובאהבה בקרב חובבי צמחי המקרא ויפתח את לב כל העוסקים בזמרת הארץ ובטבעה לחבבה כי טובה הארץ מאוד מאוד . שלמי תודתי נתונים לכל אלה שסייעו בידי להוציא לאור חיבור זה : לפרופ ' אנסון רייני ז " ל , על הדיונים במקורות האכדיים , לד " ר שרה אורן שסיפקה לי מידע רב על מורשת משפחת הראובני , לדקלה דנינו ששרטטה בסבלנות רבה את תרשימי השתלשלות זיהויי
|
|