|
|
Page:12
שפע המחקרים שנכתבו בתחום זה , עדיין קיימת בעיה בקביעת זיהוי הצמחים . מסתבר שגם המחקר המדעי מוגבל באפשרויותיו . יתרה מזאת , פעמים שבספרות המדעית ובזו העממית מוצעים זיהויים שאינם עולים בקנה אחד עם אמות המידה המקובלות במחקר , ועם זהירות והאחריות הראויות וכך ' כל דכפין ייתי ויזהה . ' דבר זה משפיע בסופו של דבר על הפרסומים שאליהם נחשף הקהל הרחב , שאינו בקיא בדרך כלל בנושא . משום כך נדרשת האחריות בקביעת זיהוי צמחי המקרא , הואיל וחלק מן הזיהויים קונה לו אחיזה בספרי המחקר , במסגרות הלימוד הפורמליות ובדרכי ההוראה בשדה . אפילו חוקרים דגולים , שהיו ערים לבעייתיות בזיהוי הצמחים , נקטו בדרך כלל בגישה ה ' מרחיבה , ' המבקשת להציע זיהוי אפשרי כמעט לכל שם צמח . אי הבעת עמדה ברורה באשר לסבירותו של כל זיהוי ( דבר שהוא ברור מאליו לאיש המדע ) לא מתפרש תמיד בצורה נכונה על ידי הקוראים , וכך קורה שהצעת זיהוי שאינה מבוססת דיה הופכת לזיהוי חד משמעי תחת גושפנקא מדעית . הנטיה להגיש זיהוי מוחלט גם אם אינו מבוסס די הצורך מונעת מן הצורך הטבעי להיאחז בזיהוי מוחשי ומוגדר מתוך כוונה להבין את המקראות באופן מעשי . מזה שנים רבות אני עוסק בחקר זיהויי הצמחים במקורות ישראל ובהוראתם לתלמידים על פי הקונספציה המקובלת במחקר ובהסתמך על אוצר הפרשנות היהודית לדורותיה . עם הזמן חלפו בי הרהורים רבים על דרך הלימוד המקובלת ; חשתי שבתחום זה לא חלה התקדמות ניכרת . לעניות דעתי , הבעיה העיקרית כיום אינה כמות המידע והדעות , אלא איכותם והדרכים לפרשם . דרושה בחינה מחודשת של הנתונים ושל הקריטריונים הקיימים לזיהוי , וליתר דיוק להצעה מתודית שונה מן המקובל , שתתווה דרך מאוזנת ושקולה יותר בקביעת מדד ודאות הזיהוי . אודה ולא אבוש כי קשה להיגמל מן התפיסה הקיימת , ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר מחייב אותי להודות שגם אני טעיתי בעבר בהערכה של כמה זיהויים משום שלא נקטתי זהירות מספקת . פריצת דרך תודעתית חלה אצלי בעקבות מחקר שעסק במסורת כשרותם של בעלי החיים הטהורים בקהילות ישראל . כידוע , עופות מותרים לאכילה אך ורק אם קיימת לגביהם מסורת זיהוי רציפה , מתקיימת )' פעילה ( ' ואמינה מדורי דורות . מתוך עיסוק זה התחדדה אצלי ההכרה שלמדד ' מסורת הזיהוי ' אמינות והסתברות גבוהים יותר מכל קריטריון מדעי אחר המקובל כיום בחקר הצמחים ובעלי החיים שבמקורות ישראל . אשר על כן אני מציע לאמץ את הקריטריון הקרוי מסורת ולהחיל אותו גם על זיהוי צמחי המקרא . החידוש הוא בעצם הפיכתו לקריטריון בעל המשקל הסגולי הגדול ביותר במכלול הנתונים והשיקולים הקיימים . ובהעדר של מסורת ודאית , הדבר מחייב בחינה של רמת הסתברות של מסורות הזיהוי השונות ופרשנותם ואופן העברתן בשרשרת הדורות . בניצול מדד הלכתי זה וברתימתו לכלי המחקר הקיימים יצאו עולם התורה והמדע נשכרים , שכן שניהם שואפים להגיע אל האמת המוחלטת . עניין זה מוביל באופן טבעי לסוגיית ' תורה ומדע , ' שכבר בכותרתה ניכר המתח שלכאורה קיים בין השניים , לפחות בכל הנוגע לתרבות החומרית והראליה של המקרא . במשך אלפי שנים חיו תורה וחכמה יחדיו בהרמוניה עד שבדורות האחרונים רחקו זו מזו . בעקבות תנועת ההשכלה שבאירופה חלה התפתחות מבורכת בכל ענפי המדע , ואולם אליה וקוץ בה : בד בבד התנערו המשכילים היהודים מכל המוסכמות המסורתיות – ובכללן המסגרת הדתית והאמונית . תהליך זה גרם לנתק ממשי בין תורה למדע . חוסר האמון ההדדי
|
|