sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

פתח דבר התנ " ך אף שהוא ספר דת ומוסר , הנו עשיר בתיאורי טבע ציוריים : רבים מהם תיאורי צמחים ובעלי חיים , ששימשו חלק מן התרבות החקלאית של קדמונינו וחלק מתבנית נוף מולדתם . נתון זה מפתיע בהשוואה לדלות תיאורי הטבע בספרות הקדומה : ספרות החוקים הבבלית והמצרית והספרות המיתולוגית האלילית , שהיו מיוסדות על פולחן הטבע ותמורותיו . בתנ " ך נזכרים למעלה ממאה צמחים . הללו מופיעים בתיאור אופיה החקלאי של הארץ : ( עצי פרי ועשבים רעים ) מהם המשמשים כמרכיב בעבודת ה ' ( כגון : ' מרור , ' ' אזוב ' ו ' ארבעת המינים , ( ' מקצתם נזכרים אגב סיפור אירועים שונים ( למשל : ה ' דודאים ' ומיני ' זמרת הארץ , ( ' אולם על פי רוב הללו שימשו אמצעי להעברת מסר דתי בדרך האלגוריה כמוטיב סמלי או כמשל ונמשל ( כגון : ' קנה ' ו ' אטד . '( שמות הצמחים שנזכרו בתנ " ך היו בוודאי נהירים וברורים לאלו שחיו באותה התקופה . המאורעות הרבים שפקדו את האומה הישראלית במהלך הדורות גרמו לאיבוד חלק ניכר מן המסורת הלשונית . בעיקר אמורים הדברים לגבי צמחי-בר בעלי שם מקומי שלא תפסו מקום חשוב בכלכלת האדם או בפולחן הדתי . איבוד מסורת זיהוי הצמחים היה חלק מתהליך כולל של השתכחות חלק ממסורת הלשון העברית הקדומה . עקירתו של עם ישראל מארצו והפצתו לקצוות תבל למשך זמן ארוך ביותר למן התקופות הקדומות ועד ימינו היו מן הגורמים העיקריים לאיבודן של מסורות רבות . היעדר מסורת זיהוי רציפה הוא שגרם לקשיים בזיהוי חלק משמות הצמחים שאליהם התייחסו הכתובים ואפשר את קיומן של מסורות , של פרשנויות ושל הצעות זיהוי שונות . במילים אחרות : לאחר שמסורות זיהוי מסוימות נקטעו ואבדו נולד הצורך במילוי החסר באמצעות הפרשנות . משום כך ביקשו מתרגמים ופרשנים בכל אתר ואתר לגשר על הזמן הרב שחלף מאז כתיבת הטקסט המקראי ועד ימיהם ולהציע לקורא פירוש רלוונטי ובהיר , התואם את עולם המושגים שלהם . למעשה , בכל דור ודור מנסה הפרשנות לגשר לא רק על פני פער היסטורי , אלא גם על ריחוק ושוני תרבותיים וגיאוגרפיים . כיוון שכך הניסיון להתחקות במידת האפשר אחר הראליה המקראית הוא אינו פשוט . אין ביכולתנו לשחזר את כל מהלכה של פרשנות זיהוי הצומח המקראי ונפתוליה , אך ראשית עלינו להכיר בעובדה שכיום אין באפשרותנו לזהות חלק ניכר מצמחי המקרא . עצם העובדה שלצמחים אחדים יש יותר מזיהוי אחד כבר בספרות חז - ל " ומאוחר יותר בקרב פרשני ימי הביניים - יש בה כדי להעיד על ניתוקה של שרשרת מסורות זיהוי מקורית כך שלמעשה אנו נסמכים על ראיות נסיבתיות בלבד . בחיבור זה ננסה להתגבר על בעיית זיהוי הצמחים ולהגדיר את המדדים והכלים שעומדים לרשות הפרשן או החוקר בבואם לזהות את צמחי המקרא . כמו כן ננסה לקבוע אמות מידה לזיהוי צמחי המקרא כך שניתן יהיה להבחין בין זיהוי אמין ומוחלט וכזה שהוא משוער או מסופק . במאה השנים האחרונות חלה התקדמות רבה בחקר הצומח במקורות ישראל - המקרא וספרות חז " ל . חברו לכך שני גורמים עיקריים : התפתחות ענפי המדע השונים ותהליך שיבת עם ישראל לארצו , שבעקבותיו שבה הלשון העברית להיות שפה דבורה . דומה שעל אף

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help