sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:40

מודיעין , חתרנות ותככים בסין העתיקה לא בכדי הפכה “ חכמת המלחמה , “ יצירתו המהוללת של סון טסו , לאבן דרך בתיאוריות הצבאיות . סין העתיקה ידעה מאבקי כוחות , עריקים , משחקי פיתוי ומניפולציות שלא היו מביישים פרק מסדרת “ משחקי הכס “ רפי קיטרון “ ד | ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה raphik @ bezeqint . net משך שלושת אלפי שנות קיום גאופוליטי שברירי , ידעה סין מלחמות כמעט בלתי פוסקות ותככים פוליטיים לרוב . כבר מהמאה השמינית לפנה “ ס התפתח גוף של תיאוריה צבאית , שבהדרגה רכש מעמד קנוני . עבודות קלסיות מפורסמות , ובראשן “ חכמת המלחמה “ של סון טסו , שמרו על אקטואליות שושלת אחרי שושלת , שכן תורת המלחמה לא השתנתה במידה משמעותית עד להופעת הנשק החם והקשר עם המערב . את התורות למדו לא רק אנשי צבא אלא גם מדינאים ופילוסופים , לא אחת יחד עם תיאורי מלחמות ותככים ששולבו בכתבים ההיסטוריים ובספרות הפופולרית . כבכל התרבויות הקדומות , המאבקים הללו ירדו לעולם כרוכים בפעילות חשאית לאיסוף מידע , כשמנגד הושקעו מאמצי סיכול כדי למנוע מיריבים להשיגו . במקביל , אולי אף יותר ממקומות אחרים , ננקטו בסין מהלכים חשאיים ומבצעים פסיכולוגיים לשיבוש יכולת המשילות של יריבים והסולידריות בקרבם . התנקשויות , זריעת ספקות , הפצת שמועות , שוחד והשחתת פקידים בכירים – הכל היה לגיטימי . אף שריגול אחר אויבים החל בוודאי בפרה- היסטוריה , נהוג לייחס את האיסוף המודיעיני המתועד הראשון לתקופת שושלת שיה , במאה ה-19 לפנה “ ס , כשהמלך שאו קיאנג שיגר סוכן להתחקות אחר רוצח אביו . המקרה המפורסם ביותר מהעת העתיקה הוא זה של יי יין . ( Yi Yin ) לפי אחת הגרסאות , מעשה שהיה כך היה : השליט צ’יה משושלת שיה ניחן בכל התכונות השליליות : ברוטליות , חוסר מוסריות , טיפשות וחמדנות . הכל פחדו ממנו . ת’אנג ( T ` ang ) מלך שאנג החליט לשגר את יי יין כדי להתחקות אחר הנעשה אצל שיה . ת’אנג חשש כי לא יבטחו ביי יין ולפיכך ירה בו חץ , כדי שזה “ יימלט , “ פצוע , לשיה . סביר כי לשם חיזוק התמונה , דווח גם על קרע ביניהם . לאחר שלוש שנים חזר יי יין ודיווח כי לאחר שבעבר הלך שבי אחר בת זוגו , מו הסי , צ’יה מאוהב עתה לחלוטין בשתי פילגשיו החדשות , אין לו שום עניין בנתיניו - ואלה מצדם מלאי מורת רוח . יי יין נשלח שוב לחצרו של צ’יה ואז למד מפי אותה מו הסי אודות חלום של השליט בדבר מלחמה בין שתי שמשות , האחת במערב והשנייה במזרח . בחלומו השמש המערבית ניצחה והמזרחית הוכחדה . ת’אנג גייס את צבאו לשמע הסיפור ולאחר שהתקדם ממזרח , הורה לצבא לפלוש לטריטוריית השיה ממערב . צ’יה , בשמעו על הפלישה ממערב , נאחז פחד ונמלט בחפזה , ובסופו של דבר נהרג בידי רודפיו . אותן פילגשים שכה סחררו ראשו של צ’יה לא היו רכישות מקריות או שלל מלחמה , אלא ניתנו לו כמתנה מהמדינה הקטנה מין שאן בכוונה להסיטו מפלישה לשכנותיו . גם בחלקה של הרעיה הנבגדת אין חדש , ובהיסטוריה מככבות לא מעט רעיות ומאהבות שרצחו את הבעל או המאהב , הסגירו סודותיהם וחיבלו בתוכניותיהם . תקופת האביב והסתיו : עריקים ונשים פתייניות 702-481 ) לפנה ( "ס המדינות שנוסדו במקור על ידי שושלת צ’ו , לאחר מפלת שאנג ב-1035 לפנה “ ס , הלכו והתחזקו לקראת עצמאות . יריבויות אזוריות בין המדינות הביאו לפלישות הדדיות והלחימה התפתחה מכזו שהתבססה על מרכבות מלחמה והוגבלה ל 10-20 - אלף לוחמים , להתנגשויות בין חילות רגלים עצומים , שהשלימו את חילות המרכבה . בתקופה זו הערים היו מבודדות , מוקפות באזורים כפריים , ביערות ובביצות . הדרכים היו ירודות ביותר , בעיקר בחורף , והאדם הממוצע נע בעיקר , אם בכלל , על רגליו . כל אלה השפיעו על העברת המידע ובהתאם לכך על טבעו ועל הרלוונטיות שלו . עם זאת , מגבלות היכולת להעברת מידע צבאי אוזנו במידה רבה על ידי הזמן הרב שנדרש לגיוס צבאות ולשינועם בשטח . כך למשל , מציין אחד המקורות כי נדרשו כשלושה חודשים כדי להגיב לאיום צבאי שהתפתח במרחק כ “ ק 2 , 000 - מ . גם אופן העברת המידע היה בעייתי . רק עם גילוי הנייר , בתקופת שושלת האן , ניתן היה להסתיר מסרים בתוך שעווה או כדורי אורז . נראה כי לפני כן כתבו על כפיסי עץ או על משי , אך אלה התאימו יותר לשליחים דיפלומטיים , שלא היו צפויים לעבור חיפוש . לפיכך , היה צורך להסתמך על הזיכרון . פקיד בכיר של שושלת צ’ו , , Hsing Jen היה הפקיד הראשון בסין שהיה אחראי מבצעי לפעילויות מודיעיניות . אפיוני התפקיד השתנו ממדינה למדינה ובהתאם לנסיבות , אך כל מדינה שפעלה על פי המודל של צ’ו הפעילה פקיד כזה - ולעתים יותר מאחד . פקידים אלה היו בצמרת הממשל , תכופות באותה רמת חשיבות של שרי המלחמה . בתקופה המדוברת התעצמה תופעת העריקים , וזאת נוכח מאבקי הכוחות בקרב אנשים שירדו ממעמדם , הודחו או חשו מקופחים מכל סיבה אחרת . אלה סיפקו פקידים ולוחמים למדינות יריבות שאליהן נמלטו , לא אחת חדורי תחושת נקם במדינת האם שלהם . הללו שימשו כיועצים וכן כמקור למידע מפורט אודות דמויות בולטות , עוצמות צבאיות , רמת אימון , סוגי נשק וכו . ’ לא אחת הוצבו עריקים לפקד על יחידות צבאיות אותן הובילו נגד צבאם הקודם . המצביא הסיני סון טסו . "לוחמה היא אמנות ההונאה"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help