sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

היוונים והיהודים . גם סיפורו השני של יוספוס על יהודי בבל בקדמוניות כ' , 17—69 סיפור גיורם של מלכי חדייב ( אדיאבנה , ( מגלה תמונה דומה . גם המלך הפרתי וגם הטוענים לשלטון חיזרו אחרי תמיכתה של הממלכה הקטנה שמלכיה נתיהדו , והדבר היה בו רק כדי להוסיף לכוחה ולמעמדה של יהדות בבל . אין ספק כי יהודי בבל היו שותפים לאיבה של הפרתים כלפי רומי . בימי מלחמת החורבן שלחו מלכי אדיאבנה תגבורת למגיני ירושלים , וזו אף הצטיינה בגבורתה ( מלחמות ב . ( 356 ו ; 520 כבר ציינו את מקומם של היהודים במרד הפרתי נגד טריינוס , ותהא הסיבה להתקוממות זו אשר תהיה , ברור שמאחוריה הסתתרה ההרגשה כי מוטב להיות תחת שלטון פרתיה ולא תחת שלטונה של רומי . ביטוי לרגשות אלה ניתן גם בשעת חילופי המשמרות בשלטון הפרתי פרסי , שכן בתלמוד נרמז לא פעם על חששותיהם של חכמים עם עליית בית המלכות הססאנית . כשמת ארטבן החמישי , האחרון למלכים הארשקים , הכריז האמורא רב : "נתפרדה חבילה" ( עבודה זרה י , ב . ( חיי היהודים בבבל בתקופה ה פ ר ת י ת עד כאן עמדנו על המיוחד במסגרת המדינית של יהודי בבל בימי הבית . אולם אם באנו לתאר תולדות יהדות זו , הרי שאין להכחיש כי ידיעותינו בתחום זה כמעט אפסיות , ובפרט בכל הנוגע לחיים תרבותיים רוחניים . את העובדה הזאת של אפס ידיעה החלו לטשטש במרוצת הזמן , ומשנהפכה יהדות בבל למרכז היי היצירה ולמנהיגתה של היהדות העולמית החלו למלא את החסר . כך נוצר מעין אנאכרוניזם הרואה ביהדות בבל את מרכז הכובד של עם ישראל עוד בימי הבית השני , וכאילו היא היא שהזרימה תורה לארץ ישראל גם בדורות קדומים . רעיון זה כבר נמצא בתלמוד הבבלי ( סוכה כ , ב , ( והוא חוזר בצורות שונות בדברי הגאונים , ואף נקלט בספריהם של מחברי תולדות ישראל בזמן החדש . לגישה זו אף נתלוותה אידיאליזאציה אחרת , שכאילו פסחו על יהדות בבל כל אותן גזרות מלכות הידועות לנו מתולדות השלטון הרומי בארץ ישראל , וכתוצאה ישירה מכך יכלו יהודי בבל להתמסר לחיים יהודיים שלמים יותר , הכוללים חיי תורה פוריים במיוחד . בסקירתנו כבר ראינו , ועוד נראה להלן , כי אמנם אין למעט בחשיבות שבהבדלי המשטר והמלכויות בבבל לעומת ארץ ישראל הרומית , דבר שוודאי תרם לאופיר , המיוהד של יהדות בבל . ואולם מאידך גיסא ידעה יהדות זו רדיפות גם בימי הבית , ועוד יותר בימי מלכות בית ססאן ובפרט במאה החמישית , דהיינו המאה האחרונה לתקופת התלמוד . אשר לימי הבית השני , אין בידינו לצרף אפילו עובדות בודדות לכדי

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help