sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

דברי הקדמה סוקרטס , אפלטון ואריסטו , וכן ניוטון , דקרט , יום , קנט , הגל , שלינג , ואף קירקגרד , יספרס , היידיגר , סרטר וקמי ועוד פילוסופים והוגים רבים אחרים מעולם לא למדו לחשוב בשיעורים מיוחדים לחשיבה . הם למדו את המיתוסים , את הטרגדיות ואת הקומדיות , הם למדו שירה ופילוסופיה , מדעים ורפואה , ובשלבים מאוחרים יותר של ההיסטוריה גם דקדוק , תאולוגיה ומשפטים . בתקופה המודרנית פיצלו את המדעים למקצועות אחדים ( פיסיקה , כימיה וביולוגיה , ( ולמדו גם היסטוריה , גאוגרפיה , ארכיטקטורה , ציור ופיסול ועוד . אצל היהודים למדו תורה שבכתב ותורה שבעל-פה , פרשנות וכמובן גם הלכה . הקדמונים למדו את כל המרכיבים של חומרי הדעת שהיו קיימים בימיהם , ולא עלה בדעתם כלל , שצריך ללמוד את דרכי החשיבה לימוד סיסתמטי . הרטוריקה התמקדה בעיקר בארגון הדיבור ובתכסיסיו . על אף שהיא השפיעה גם על ארגון החשיבה , דבר זה כשהוא לעצמו לא עמד במרכז העיון ולא שימש לו מטרה . מעניין הדבר , שעל אף עובדה זו הם הצליחו יפה מאוד , אמנם תוך טעויות ושיבושים מעטים פה ושם , במלאכת החשיבה המאורגנת והמסודרת . על השאלה , " מה הייתה סיבת ההצלחה הזו ?" אפשר לענות תשובה פשוטה למדי . מתוך שמוחם היה מלא וגדוש בחומרי דעת רבים , הם ערכו השוואות ועימותים בין החומרים שעמדו לרשותם , הם הגדירו אותם , מיינו ודירגו אותם , עד שהדברים נעשו להם ברורים ומבוררים ומאורגנים והיו להם כמונחים בקופסה . מי שמעיין בדרכי עיוניהם של הראשונים , מגלה עד מהרה שההשוואה מהווה יסוד היסודות של כל חשיבה , עד שכמעט ניתן לומר שההשוואה בין חומרי הדעת היא לא רק יסוד לחשיבה , אלא היא היא החשיבה עצמה . אין לי ספק , שראוי לנו ללמוד את דרכיה של החשיבה העיונית , ואין גם ספק שהדבר יביא תועלת ללימוד ולהבנה בכל התחומים . עם זה ברור גם , שלימוד זה לא זו בלבד שאיננו מספיק , אלא גם אינו הגורם העיקרי לחשיבה אנושית ברורה . עיקר הבעיה של הדורות האחרונים אינה בכך שאין יודעים את דרכיה ואת סודותיה של החשיבה הברורה , אלא דווקא בכך , שבגין ריבוי חומרי הדעת , או בגלל גודל העצלות , לומדים בני האדם בזמננו מעט מדי חומר , ומשנדרשים הם לחשיבה כלשהי , פשוט אין להם די חומרים להשוואה , ובניסוח אחר – אין להם על מה לחשוב . לכן התרופה הראשונה לבעיית ערפול החשיבה וההבנה היא לימוד אינטנסיבי של כמויות גדולות של חומרי דעת , ואינו דומה מי שלמד מאה דף של גמרא למי שלמד עשרה דפים , ואינו דומה מי שקרא עשרה רומנים בלבד למי שקרא מאה . על כמויות גדולות של חומרי הדעת אפשר אחר-כך ליישם את שיטות החשיבה השונות . בימינו , כאשר ה " דעת " נתמעטה , נאלצים אנו לפנות לתרופה השנייה , ולהשתדל ללמוד את שיטותיה המגוונות של החשיבה .

שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help