|
|
Page:10
ומורכבות . ( בספר נוסף שייצא לאור בהמשך , תוצענה דרכי עבודה מפורטות למורים כיצד לסייע לתלמידים מתקשים בכל נושא . השער הראשון התאוריה יב 0 י 0 למעשה ההוראה מביא אסופה של מחקרים המהווים את גוף הידע העדכני בנושא קריאה וכתיבה . אסופת המחקרים נוגעת לתחומי האוריינות השונים ומשלבת תמיד את המחקר בעולם על אודות הנושא וכן את המחקר הישראלי החדשני הייחודי לשפה העברית . החלק ראשון בשער הראשון עוסק בקריאה : הפרק הראשון עוסק במהות הקריאה . בפרק זה נדונה גלגוליה של הגדרת הקריאה המשקפים תפיסת עולם על אודותיה , במורכבות תהליך הקריאה ובמרכיבים השונים הקשורים לרכישת קריאה . הפרק השני מציג מודלים התפתחותיים לרכישת קריאה . תחילה נערך ניתוח של מקומו של הקורא בתהליך הקריאה . לצד מודלים התפתחותיים קלסיים מוצגים גם מודלים חדשניים הייחודיים לשפה העברית כמו המודל העדכני של בר-און . ( 2011 ) קריאה יעילה היא קריאה מדויקת , מהירה ומאפשרת הבנת נקרא , ולכל אחד מתחומי הקריאה מוקדש פרק שלם . הפרק השלישי דן בדיוק בקריאה . דיוק בקריאה נדון מתוך הבנת המרכיבים הנדרשים כדי שקורא יקרא בקריאה מדויקת . בפרק נדון במודעות פונולוגית כשלב ראשון ברכישת קריאה מדויקת , נעסוק בזיהוי אורתוגרפי של מילה שלמה כשלב שני ברכישת קריאה מדויקת . נקדיש מקום לידע הלשוני ולתרומתו החשובה לקורא במאמציו לקרוא בקריאה מדויקת . נסיים את הפרק בדיון בשאלה מה ידוע במחקר הישראלי על אודות קריאת טקסט מנוקד וטקסט שאינו מנוקד . הפרק הרביעי דן במהירות ושטף קריאה . הפרק מספק הגדרות שונות לשטף קריאה והשתמעויות הנובעות מהגדרות אלה . הוא סוקר את התפתחות גוף הידע בעניין שטף קריאה , מתאר כשרים וכשלים בתחום זה . הפרק אף דן בדרכים להערכת שטף קריאה בשלבי ההתפתחות מקורא טירון לקורא מומחה ודן בעדויות מבוססות מחקר על אודות דרכי התמודדות עם קשיים בשטף קריאה . ספר זה אינו אופרטיבי . הפרק החמישי דן בהבנת הנקרא . זהו גוף ידע עשיר ומורכב . נעסוק בהגדרות הבנת הנקרא ובהשתמעויות הנגזרות מהן . נציג מודלים שונים של הבנת נקרא בראייה התפתחותית . נעסוק בחשיבות הידע הלשוני להבנת הנקרא , נדון במשאבים הקוגניטיביים הנדרשים לצורך הבנת נקרא , ננתח את מאפייני הטקסט ואת השפעתו על הבנת הנקרא . בפרק השישי ריכזנו את עיקרי הממצאים באשר לקשיים וכשלים בקריאה . אם בפרקים קודמים עסקנו ב " דרך המלך , " כאן נעסוק בכל תחום שנגענו בו קודם , והפעם – מהזווית של קשיים : ננסה לאפיין את המתקשים בקריאה , נדון בפרדיגמות מרכזיות להבנת קשיי הקריאה , נעסוק מזווית אחרת
|
|
|