|
|
Page:13
הקדמה פחות משנה אחרי תחילת האלף החדש ב–7 - באוקטובר 2000 ליתר דיוק - פרסם הג א ר ד י א ן מלונדון כתבת דיוקן של 4 , 000 מילה על הכוריאוגרף מרס קנינגהם . לאחר כמה פסקאות הודיע המאמר לקוראיו בצורה פסקנית ש"מרס קנינגהם הוא ללא ספק הכוריאוגרף החי הגדול ביותר בעולם " . הדבר המפתיע ביותר בהכרזה הזאת הוא חוסר ההפתעה שבו היא התקבלה . במקום שתעורר שטף מכתבים זועמים מתומכיהם של כוריאוגרפים חיים אחרים , דומה שהניסוח " ללא ספק" תיאר פשוט את המובן מאליו . דמיינו שהעיתון היה קובע , ללא ודאות מובנת מאליה , שפרנק גרי הוא " ללא ספק" הארכיטקט החי הגדול ביותר בעולם , שגרהרט ריכטר הוא " ללא ספק" הצייר החי הגדול ביותר בעולם או שארוו פרט הוא " ללא ספק" המלחין החי הגדול ביותר בעולם . בכל אחד מהתרחישים החלופיים האלה היתה מתעוררת מיד מחלוקת רועשת . אבל מאחר שג'ורג' בלנשין ומרתה גרהם כבר לא איתנו , מרס קנינגהם הוא אחרון הכוריאוגרפים הגדולים ופורצי הדרך של המאה העשרים . לא שלפינה באוש אין תומכים נלהבים , בייחוד באירופה . ובארצנו אפשר בקלות להציע את פול טיילור , טווילה טארפ ואולי אפילו מרק מוריס . כולם כוריאוגרפים גדולים , אבל איש מהם לא השפיע את ההשפעה שהופכת את קנינגהם לבחירה המתבקשת - יש שהיו אומרים ההכרחית - לכבוד הזה . אני מנחש שמועמדים רבים אחרים לכתר היו ממהרים למסור אותו
|
|
|