|
|
Page:9
יש הסבורים – ולא רק בחינוך הממלכתי-דתי – שביקורת המקרא מהוה מוקש לחיבוב המקצוע , אף כי יש החולקים על כך ( אמית , . ( 2004 לם ( 2000 ) מצביע על מכשלה נוספת , הקשורה במורה השבוי בקסם המסורת – עובדה המקשה עליו לפתח חשיבה ולהשתמש בכלי חקר וניתוח מדעייםאובייקטיביים , כנדרש מכל מקצועות ההוראה בזמננו . בן נתן ( 1989 ) וירחי ( 2005 ) טוענים , שהאשמה איננה קשורה בהכרח במורה ' שבוי מסורת , ' אלא במקצוע שאינו נלמד כדיסציפלינה מדעית , אלא כמקצוע הנגוע בהנחות סובייקטיביות-אמוציונליות . אמית ( 2003 ) וקופרמן ( 1999 ) אינם מעלימים עין מהעובדה המצערת , שחלק מהמורים לתנ " ך אינם בקיאים במקצועם . קיימת גם בעיה של היעדר ספרי עזר ופירוש מוסכמים על הכל , במיוחד בחינוך הממלכתי , שהגדיר לעצמו , כי " ספר הלימוד היחיד בתנ " ך הוא ספר התנ " ך עצמו . כל הספרים האחרים שנכתבו או ייכתבו בנושאי תכנית הלימודים החדשה , הם ספרי עזר למורה ולתלמיד ואין הם מחייבים בהוראה . [ ... ] מצב זה של אי נקיטת עמדה לגבי חומרים שאינם המקרא עצמו מוביל לאפשרות של ויתור על כל הספרות הפרשנית וספרות העזר , ותוצאותיו – דרדור הידע " ( אמית , . ( 2010 שקדי ( 2001 ) מאשים את תכנית הלימודים המייגעת . הממוצע הנמוך המתמשך של הישגי בחינות הבגרות בחינוך המלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי מהווה גם הוא גורם מעכב לחיבוב המקצוע ( אמית , . ( 2010 בצד כל הסיבות הללו יש לזכור כי תלמיד מצפה ממורה לתנ – ך " בוודאי בחינוך הממלכתי-דתי , אך גם בחינוך הממלכתי – שיהווה דוגמה אישית ( קופרמן , . ( 1999 לדאבון לב , המערכת מכילה , גם מי שאינם מהווים דוגמה אישית . אמית ( 2010 ) אינה נמנעת מלהזכיר גם את יחסה של החברה הישראלית לתנ " ך ולהוראתו . לדבריה , " כיום החברה הישראלית אינה רואה בתנ " ך את לב לבו של החינוך הישראלי או אמצעי להקניית ערכי יסוד של היהדות . " תהיינה הסיבות אשר תהיינה , עובדה היא שהתנ " ך אינו משאת נפשם של הלומדים . שמא נוותר עליו ?! מסתבר שרבים סבורים , כי יש לשמור על מעמדו של המקצוע במערכת החינוך ובעם כולו . לם סבור , שביכולתו להוות גורם משותף לכל הפלגים האידיאולוגיים . ( 2000 ) אמית ( 2003 ) מאמינה , שחשיבותו נגזרת מהיותו חלק בלתי נפרד מהתרבות
|
|