|
|
Page:2
האכדית של זאב , – zibu משמעה ' תן ; ' והראם , בערבית הוא סוג של אנטילופה , ( Oryx leucoryx ) ובאכדית rimu הוא ' שור הבר' . ( Bos primigenius ) לעתים זה קורה אף באותה הלשון עצמה . קופדא בארמית הוא עוף דורס לילה , אך גם קיפוד , ובעברית ידועה תנשמת שבעופות בצד תנשמת שבשרצים . לעתים יש בתרגומים העתיקים לסייע בביאור המילה , במיוחד כאשר יש מסורת ביאור משותפת לתרגומים העתיקים , הקודמים לזמננו באלפיים שנה ויותר . גם אם הדוכיפת תורגמה בתרגומים הארמיים במילים שונות : נגר טורא , נקארתה , תרנגול ברא ו– ( וכיו"ב שאר התרגומים העתיקים ) – הכול כיוונו לעוף ששמו המדעי . upupa אך פעמים רבות התרגומים העתיקים מעמידים אקוויוולנטים שונים זה מזה במשמעיהם . למשל לתרגום המילה היחידאית ימם הוצעו שפע הצעות תרגום , Iamin , aqua calida ) גבריא , ערדיא , אימאי , כודנייתא ומיא . ( פירוש הדבר שכבר בימי קדם לא הייתה בידי המתרגמים מסורת ביאור , וכל מתרגם בחר לו דרך משלו . במקרים כאלה קשה לקבוע את זהותו של בעל–החיים , כלומר את משמעות המילה ( הלקסמה . ( אך גם אם שם מקראי כזה ( אשר פסק מלשמש בלשון , ( מתפרש בדרך אחת בידי מפרשים מאוחרים יותר , כגון חז"ל , הגאונים או מפרשי ימי הביניים – קשה לדעת מה משמעו המקורי , וראיה לכך שלעתים קרובות אין הסכמה בין המפרשים . אמנם כשיש הסכמה מלאה לגבי משמעו של בעל–החיים בתרגומים ובספרות התלמוד , הסיכוי שהכול מכוונים למשמע המקורי גבוה , אך כאשר יש סתירה בין ההקשר למסורת הביאור – משקלו של ההקשר כאמת–מידה לזיהוי הרפרנט גובר על אמת–המידה של הסכמה בין המסורות . הנה לדוגמה בת היענה והקפוד . יש הסכמה מלאה בין כל התרגומים העתיקים ובמסורת המשוקעת בספרות חז"ל שבת היענה במקרא היא הנעמית , ( ostrich ) והקפוד הוא יונק קוצני hedgehog ) או . ( porcupine לעומת זאת ההקשר – ולמרבה המזל יש היקרויות אחדות של המילים במקרא – אינו תואם את הזיהויים המוסכמים על הכול . מן התיאור של שני היצורים האלה במקרא , בת היענה והקפוד , עולה ששניהם שוכנים במקומות יישוב שנחרבו והפכו מקום ביצות , והם חיים בחברת תנים ובין עופות דורסי לילה המייללים בלילה . סביבה כזאת וחברה כזאת תואמת רק עופות דורסי לילה , ואין היא סביבת החיים הטבעית לא של נעמית ולא של קיפוד או דרבן . העובדה שכבר בזמן כה קדום נשתנתה מסורת הזיהוי , אומרת דרשני , אך איננה מזיזה ממקומם את המשמע המקורי של המילים , גם אם דרכי גלגולי השמות נפרדות . בת היענה ( הנזכרת כנראה בכתובת דיר עלא במשמע של דורס לילה ) נעלמה מלשון חכמים , ונשארה רק מסורת הזיהוי : נעמית . לעומת זאת , הקפוד נשתמר בלשון חכמים , בעיקר בחלופה קפד ( שניהם שקולים במשקל , ( quttal אך בעל השם השתנה מעוף ליונק .
|
|