|
|
Page:11
ההתרגשות בהקשר הנוצרי והלך וגבר העניין בקרב חוקרי היהדות . אט אט חלחלה ההכרה שהמגילות מאפשרות מגע בלתי אמצעי עם העולם החברתי , התרבותי והדתי של היהודים שהתגוררו בארץ ישראל בחצייה השני של תקופת ימי הבית השני . מפגש ישיר היה כמעט בלתי אפשרי לפני גילוי המגילות שכן מתוך מגוון היצירות של תקופה זו שנכתבו בעברית או בארמית השתמרו רק שלושה חיבורים בשפת כתיבתם ובקרב חוגים יהודיים . שאר החיבורים ( שנהוג לאגדם בכותרת ' ספרים חיצונים ( ' שרדו רק בחוגים נוצריים ובשפות זרות : האכסניה הנוצרית עיבדה אותם לצרכיה ותרגמה אותם על פי הצורך ליוונית , לטינית , געז , סורית , סלאבית , ארמנית ואף ערבית . המגילות עוררו לא רק התרגשות , אלא גם מחלוקות עזות . בתחילה רווחה הדעה שכל הכתבים שהתגלו במערות התחברו בקרב עדה מתבדלת שעל דרך חייה מלמדים כמה מן הכתבים . כן רווחה ההנחה שעדה זו התגוררה בחורבת קומראן . כעבור כמה שנים החלו להישמע ביקורות נוקבות על הנחות אלה . היו שהכחישו כליל את קיומה של ' ספרות עדתית' וטענו שהמגילות מקורן בספריית המקדש בירושלים . אחרים באו לערער על הקשר שנעשה בין המגילות ובין חורבת קומראן וטענו שהאתר לא היה מקום משכנה של עדה פורשת , אלא חווה חקלאית , בית מידות של משפחה בעלת אמצעים או בית חרושת . לכך נוספה גם השאלה אם נכון עשו חוקרים כשזיהו את העדה עם כת האיסיים , הידועה השלושה שמדובר בהם הם ספר בן סירא , ספר חכמה שנכתב בידי כוהן ירושלמי בתחילת המאה השנייה לפנה"ס ; מגילת תענית , שנוצרה בקרב חוגים לאומיים והיא הולכת ומונה ימי ניצחון ושמחה לישראל , וסדר עולם רבה , שהוא פרשנות כרונולוגית או כרונולוגיה פרשנית למקרא . שניים מחיבורים אלה לא השתמרו במתכונתם המקורית . ספר בן סירא השתמר בעברית , אך מעתיקים מאוחרים שלא הבינו את שפתו העשירה ערכו בו שינויים ושפת החיבור הלכה והידלדלה . לסדר עולם נוסף רובד שבא להתאימו לזמנם של חז"ל . וראו בקצרה קיסטר , בן סירא , עמ' ; 303–314 מיליקבסקי , סדר עולם , עמ' . 5–71 מגילת תענית השתמרה בלא שינוי אולם עליה נכתבה סכוליה ( אחת או כמה ) שהסבירה את טיב המאורעות שבעטיים נקבעו הימים ימים טובים ( למהדורה מדעית של המגילה והסכוליה ראו נעם , מגילת תענית . ( עיון בסכוליה מלמד שהרבה ימים טובים שמוזכרים במגילה נעשו בסכוליה ימים שמציינים את ניצחון הפרושים על הצדוקים ומכאן ש'יותר משיש בסכוליה זיכרון היסטורי מהימן על סיבותיהם של מועדי המגילה , משתקפות בהם השערות כלפי מי עשויים היו המועדים להיתקן' ( קיסטר , מגילת תענית , עמ' . ( 470 נמצא שגם חיבור זה , כסדר עולם , השתמר בשל רובד ( אם כי חיצוני ) שהפך אותו רלבנטי לעולמם של חכמים . 10 הספרות החיצונית מסווגת על פי אופן השתמרותה . קבוצת ספרים אחת נכללה , עם כל ספרי המקרא בתרגומם ליוונית , בקובץ שקרוי תרגום השבעים ( ולימים הברית הישנה . ( קבוצת ספרים זו מכונה ' אפוקריפה . ' כל שאר הספרים , והם רבים במספר , מאוגדים בכותרת פסידואפיגרפיה . לסקירה מקיפה של ספרות זו ראו ליכט , ספרים חיצונים וגנוזים , עמ' . 1103–1121 11 ראשון הדוברים של דעה זו הוא גולב . ראו גולב , מגילות ים המלח . 12 ראו סקירה של הדעות השונות אצל ברושי ואשל , קומראן והאיסיים , עמ' . 16 162– עוד דיון שקול בנושא נמצא אצל דימנט , תולדות עדת קומראן , עמ' . 245–277
|
|